ע"פ 264/83

תקציר

סוכן של מפעל משקאות קלים, שהחתים חותמות מזויפות על קופסאות משקאות ריקות כדי לקבל החזרים גבוהים יותר, הורשע בבית המשפט המחוזי באשמת זיוף וקבלת דבר במרמה. השאלה שעלתה בערעור הייתה האם בית המשפט יכול להאריך את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער בעבירות אלה, שכן החוק מאפשר זאת רק לגבי "הרשעה ראשונה של הנאשם בעבירה אחרת". בית המשפט העליון פסק לטובת הארכת המאסר על תנאי. בכך קבע בית המשפט כי ריבוי עבירות הנובעות מאותה התנהגות, או ממעשים המהווים שרשרת אחת, ייחשבו לעבירה אחת נוספת. כמו כן, נקבע כי יש לראות במעשים שונים בעלי זיקה פנימית מהותית הדוקה המהווים פרשה אחת, כעבירה אחת נוספת לעניין הארכת תקופת ההשעיה. עוד הדגיש בית המשפט כי אחדות הפעולה הפלילית, ולא אחדות ההחלטה או הדחף, היא הגורם הקובע. במקרה הנוכחי, שתי העבירות היו קשורות זו לזו באופן הדוק, ויצרו פעולה כוללת אחת, וכך יכול היה בית המשפט להאריך את תקופת ההשעיה. השופט גולדברג הביע דעה שונה, וטען כי כוונת המחוקק הייתה להגביל את הארכת תקופות ההשעיה למקרים שבהם קיימת רציפות ברורה בביצוע עבירות.