הפ"ב 24377/10

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי המשפט להורות לבוררים להמשיך בתפקידם למרות החלטתם לפסול את עצמם. חוק הבוררות שותק בסוגיית פסילת בורר ומשאיר אותו פתוח לפרשנות. לבית המשפט יש סמכות להורות לבורר להמשיך בתפקידו, שכן אין זה ראוי להותיר שיקול דעת מלא להחלטת הבורר ללא כל פיקוח משפטי. סמכות זו נגזרת מחוק הבוררות, המקנה לבתי המשפט המחוזיים סמכות שיורית בענייני בוררות. היקף הביקורת השיפוטית במקרים כאלה אינו הכרעה חוזרת דה נובו אלא אימות החלטת הבורר על בסיס מבחן אובייקטיבי האם קיים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה הספציפי, נימוקי הפסילה העצמית של הבורר – חשיבות מוסד הבוררות, מניעת תחושת חוסר אמון ומתן אפשרות לסיום מהיר של ההליך – אינם מספיקים, שכן הם אינם מצביעים על אפשרות ממשית לדעה קדומה. לפיכך מונחה הבורר להשלים את פסק הבוררות בתוך שלושה חודשים ולקבוע את גובה הנזק. המשיב נדרש לשאת בהוצאות הבקשה בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.