בש"פ 6595/07
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים למספר אישומים חמורים, בהם סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפה. בערעור נטען כי אין ראיות לכאורה הקושרות את המערער לביצוע העבירות, כי קיימות סתירות בדברי הקורבן, וכי בית המשפט לא שקל חלופות מעצר. עם זאת, השופט דחה את הערעור וקבע כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לכאורה, למרות שהמערער הכחיש כי הכיר את הקורבן. השופטת הסכימה כי בדברי הקורבן היו סתירות מסוימות, אך הן אינן משמעותיות מספיק כדי להטיל ספק במהימנותן בשלב זה. כמו כן, אישר השופט את החלטת הערכאה הנמוכה שלא לשקול חלופות מעצר בשל אופי האישומים, עברו הפלילי של המערער והסיכון הנשקף ממנו לשלום הציבור. השופט הכיר בהתקדמותו של המערער בהתגברות על התמכרותו לסמים, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי חומרת העבירות והסכנה הפוטנציאלית לציבור מצדיקות את המשך המעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 6595/07 יבגני ליאשנקו נ' מדינת ישראל, עליון (15.8.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.