ב"ל 11274-12-18

תקציר

התיק נסוב סביב ניסיונו של מר מגדי סאלח להכיר בפציעה שנגרמה לו ביום 20.8.2011 כתאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו ב-10 בפברואר 2013 בנימוק של היעדר ראיות לתאונת עבודה. עוד טען הנתבע כי תביעתו של סאלח התיישנה משום שהוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות החלה. בית המשפט בחן את טענת ההתיישנות ופסק לטובת הנתבע. נקבע כי סאלח ידע על דחיית תביעתו כבר בשנת 2014, בניגוד לטענתו כי לא היה מודע לה עד שנת 2016. בנוסף, סאלח לא סיפק כל הסבר סביר לשיהוי המשמעותי בהגשת תביעתו, ובית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענתו בדבר אי הגשת תעודת מסירה למכתב הדחייה. בהתחשב במכלול הראיות, הגיע השופט למסקנה כי חזקת מסירת מכתב הדחייה עומדת בעינה, והתביעה אכן התיישנה. משכך, קבע בית המשפט כי אין צורך להידרש לגופו של עניין, והתביעה נדחתה על יסוד התיישנות בלבד. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהמשך.