בג"צ 5414/20

תקציר

העתירה מבקשת לחייב את המפקד הצבאי להפעיל את סמכותו להורות על החרמה והריסה או אטימה של בית הוריו של המשיב. נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין הריגה ואישומים נוספים הקשורים לפיגוע טרור שהביא למותה של אשת העותר. העותרת טוענת כי אי הפעלת סמכות זו היא מפלה ומבקשת מבית המשפט לחייב את הצבא לפעול. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה שכן הוגשה לאחר שיהוי ניכר, למעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום. עוד הם טוענים כי אין להעניש את המשפחה על פשעיו הנטענים של המשיב, במיוחד שלא היו מעורבים בה, וכי אין להפעיל סמכות במקרים של הריגה. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי השיהוי מהווה סיבה מספקת לדחיית העתירה. בעוד שהשופטים חשים אי-נוחות מהיעדר תגובה עניינית מצד המפקד הצבאי, הם סבורים כי העותר יכול היה לפעול מוקדם יותר. משמעות ההחלטה שלא לפסוק לגופן של הטענות היא גם שבית המשפט אינו נדרש להכריע בשאלת חוקיות ונאותות הפעלת הסמכות במקרה זה. העתירה נדחית, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.