עפ"ג 46738-09-14

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור של משיבים שהיו חלק ממבצע סמים מתוכנן בקפידה, תוך הפגנת מחויבות חזקה להבאת התרופות לשוק למטרות רווח. בית המשפט ראה בתכנון זהיר זה גורם מחמיר, ודחה את הטענות להקלה על בסיס חרטה לכאורה, וציין כי התערבות המשטרה נבעה מנסיבות בלתי צפויות ולא מצער המשיבים. פסק הדין מדגיש כי גידול סמים, כמו סחר, משפיע קשות על החברה בכך שהוא תורם להתמכרות לסמים. בהתחשב בשכיחות המוגברת של גידול סמים, בית המשפט טען לעונשים חמורים יותר כדי להרתיע פעילויות כאלה. הוא מתח ביקורת על הסתמכות על פסיקה מיושנת, במיוחד מקרים משנת 1975, והדגיש את הצורך בתגובות עכשוויות לסוגיית הסמים. בית המשפט הדגיש את הפערים בענישה בין פסקי דין שונים, וקבע כי היעדר ערעור מצד המדינה אינו מקבע נורמה של הקלה. המדינה ביקשה לגזור עליה עונש של 3 עד 6 שנים, בעוד שבית המשפט קמא קבע תחילה עונשים נמוכים יותר. ערכאת הערעור החליטה כי על שני המשיבים לרצות עונש זהה למרות תפקידיהם השונים, ובסופו של דבר העלתה את רף הענישה בטווח של 18 עד 36 חודשים. בהתחשב בנסיבות המשיבים ולקראת סיום ריצוי עונשם, נגזרו על כל אחד מהם 24 חודשי מאסר, כאשר על המשיב מס' 2 נגזרו 3 חודשים נוספים בגין מאסר על תנאי מתיק קודם. החלטה זו מדגישה את הצורך באמצעי ענישה מוגברים תוך הכרה בנסיבות הפרטניות. ההודעה נמסרה בתאריך 31/12/2014.