בר"ע 58506-02-26

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 58506-02-26 החלטה זו של בית הדין הארצי לעבודה דנה בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי, שאישר החלטת רשם לחייב את המבקש בהפקדת ערובה כבסיס להמשך הליכים בתביעה שהגיש נגד עיריית אילת וחברת ניקיון. **עיקר הסוגיה המשפטית:** הסוגיה המרכזית הנידונה היא האם די בהצגת "ראשית ראיה" לתביעתו של עובד כנגד הקבלן המעסיק, על מנת לפטור את העובד מהפקדת ערובה במידה והוא תובע גם את מזמין השירות, מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק להגברת האכיפה"). **הרקע העובדתי:** * המבקש, אזרח אריתריאה השוהה כפליט בקנדה, הועסק על ידי חברה קבלנית (המשיבה 2) בעבודות ניקיון בעיריית אילת (המשיבה 1). * בתום העסקתו, הגיש המבקש תביעה כספית נגד שני הגורמים. * המשיבה 1 (עיריית אילת) טענה כי התקשרה עם החברה הקבלנית בהסכם אותנטי למיקור חוץ, וכי מילאה את כל חובותיה על פי דין, לרבות החוק להגברת האכיפה, ולכן אין עילה לתביעה נגדה. * המשיבה 1 הגישה בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה. **החלטות הערכאות קודמות:** 1. **החלטת הרשמת:** קבעה כי המבקש, כאזרח זר, כפוף לתקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, המחייבת אותו להראות "ראשית ראיה" לתביעתו, או יכולת פירעון, או טעמים מיוחדים. הרשמת קבעה כי המבקש לא עמד בנטל זה, וחייבה אותו בהפקדת ערובה בסך 2,000 ש"ח. 2. **פסק דין בית הדין האזורי:** דחה את ערעור המבקש על החלטת הרשמת. בית הדין האזורי אישר את קביעת הרשמת כי המבקש לא הציג "ראשית ראיה" כלפי המשיבה 1, וכי החלטת הרשמת התבססה על ניתוח מסמכי התיק וההלכה הפסוקה. בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי סכום הערובה סביר ומידתי, ואף אפשר את תשלום בשני תשלומים כדי לא לחסום את המבקש מבירור תביעתו. **נימוקי בקשת רשות הערעור (המבקש):** * לטענת המבקש, כאשר עובד תובע הן את הקבלן והן את מזמין השירות (כאשר ההעסקה נעשתה בחצרי מזמין השירות מכוח הסכם בין מזמין השירות לקבלן), די בהצגת ראשית ראיה כנגד הקבלן על מנת לפטור את העובד מהפקדת ערובה כלפי מזמין השירות. * לטענתו, בית הדין האזורי שגה בקביעה שאין ראשית ראיה כנגד החברה הקבלנית (העדר הפקדת כספים בחלק מתקופת ההעסקה). * עוד נטען ליישום שגוי של ההלכה בעניין אבו מוחסן (ע"ע (ארצי) 2385-02-17) ושל פסק דין אחר, ולחריג "טעמים מיוחדים" שצריך להפעילו במקרים של העסקה משולשת או מרובעת. **הכרעת בית הדין הארצי לעבודה:** בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת רשות הערעור, אף ללא קבלת תשובת המשיבות. **נימוקי בית הדין הארצי לעבודה:** 1. **"גלגול שלישי":** בית הדין הדגיש כי בקשת רשות ערעור על פסק דין בערעור על החלטת רשם נחשבת ל"גלגול שלישי". הכלל הוא שבית הדין הארצי יתערב ב"גלגול שלישי" רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית שחשיבותה חורגת מעניינם של הצדדים. במקרה זה, לא נמצא כי מתעוררת שאלה כזו. 2. **החלטה דיונית:** החלטה בדבר הפקדת ערובה היא החלטה דיונית, הנתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בה אלא במקרים חריגים. 3. **פרשנות תקנה 116א וההלכה הפסוקה:** טענת המבקש כי די בראשית ראיה כלפי הקבלן לפטור אותו מהפקדת ערובה כלפי מזמין השירות, אינה עולה בקנה אחד עם לשון תקנה 116א(ב) ועם הפירוט הנדרש בעניין אבו מוחסן. 4. **העסקה משולשת/מרובעת:** גם טענת המבקש כי צורת העסקה משולשת או מרובעת מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" שלא לחייב בהפקדת ערובה, נדחתה כטענה חסרת ביסוס. 5. **גופו של עניין (מעבר לנדרש):** בית הדין אף מציין, מעבר לנדרש, כי בכתב התביעה ובתצהיר לא נטען למסירת הודעה למזמין השירות בהתאם לסעיף 25(א)(3) לחוק להגברת האכיפה, שהיא תנאי לאחריותו. גם הטענה בדבר "חוזה הפסד" נטענה בעלמא, ללא פירוט או ראשית ראיה. בנוסף, לא הועלתה טענה כי ניתן יהיה לגבות הוצאות משפט מהמבקש השוהה בקנדה, וסכום הערובה נקבע באופן מידתי. **מסקנה משפטית:** החלטת בית הדין הארצי לעבודה מאשררת את הקו המנחה כי החלטות בדבר הפקדת ערובה הן במהותן דיוניות ונתונות לשיקול דעת הערכאות הדיוניות, וכי התערבות ב"גלגול שלישי" תיעשה רק במקרים חריגים. בית הדין מבהיר כי דרישת "ראשית ראיה" מכוח תקנה 116א(ב) חלה באופן פרטני כנגד כל אחד מהנתבעים, ואינה מופטרת אוטומטית מקיומו של הליך כנגד גורם נוסף. בנוסף, בית הדין מבהיר כי דרישות החוק להגברת האכיפה, לרבות הצגת ראשית ראיה והוכחת תנאים הקבועים בו (כגון מסירת הודעה למזמין השירות), הינן רלוונטיות לבחינת עילת התביעה ונטל הראיות, ובמידה והן אינן מתקיימות, הדבר יכול להוות עילה לחיוב בהפקדת ערובה. **חדשנות משפטית:** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי פורץ דרך, אלא משקפת יישום מחודד וברור של הלכות קיימות בנוגע ל"גלגול שלישי" בהליכי ערעור, סמכות הערכאות הדיוניות בעניין הפקדת ערובה, ופרשנות תקנה 116א(ב). עם זאת, הדגש על בחינת כל נתבע בנפרד, גם במסגרת הליכי אכיפה נגד מזמיני שירות מכוח החוק להגברת האכיפה, מחזק את הפרקטיקה המשפטית הנהוגה.