ע"א 46558-03-10

תקציר

בית המשפט בחן האם מותה של ילדה בת תשע, הילדה טל זינו, שנפגעה על ידי נהג פזיז של טרקטורון, אסעד בן ניסים שיבלי, נגרם כתוצאה ממעשה מכוון, ולכן לא נכלל בהגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט הגיע למסקנה כי היסוד הנפשי הנדרש להוכחת כוונה במשפט הפלילי שונה ממשמעותו של מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המתפרש באופן מצמצם יותר. הכוונה צריכה להתייחס לתוצאה ולא רק למעשה. במקרה זה, כוונת הנהג הייתה לפגוע בשני אנשים ספציפיים, והמנוח נפגע בשוגג. בית המשפט קבע כי השימוש שעשה הנהג ברכב היה שימוש תחבורתי, ולכן החזקה המקטינה את התאונה המכוונת לא חלה במקרה זה. בית המשפט הוסיף וקבע כי נסיבות האירוע תומכות במסקנה זו, שכן מעשיו של הנהג היוו מעשה של בריונות, רשעות ואדישות, אך לא כוונה. לפיכך, קבע בית המשפט כי מותה של טל זינו לא נגרם כתוצאה ממעשה מכוון, והאירוע סווג כתאונת דרכים לפי חוק תאונות דרכים. אשר על כן, יש לדחות את התביעה שהוגשה נגד המדינה והמועצה המקומית, ולחייב את קרנית (הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) לשלם את הוצאות המערערים. השופט גרשון חלק על כך, וטען כי האירוע חורג מהגדרת תאונת דרכים, שכן הנהג התכוון לפגוע בציבור, והשימוש ברכב לא היה לצרכי תחבורה.