ת"א 8590-11-08

תקציר

התובעת, אם ל-11 ילדים, תבעה את קופת החולים טיפת חלב ואת עיריית ירושלים בגין אי מילוי חובת הזהירות בשני הריונותיה הראשונים, שהסתיימו בלידת שני ילדים עם נזק נוירולוגי חמור. התובעת טענה כי הנתבעים לא ביצעו מעקב הריון תקין ולא הפנו אותה לייעוץ גנטי, שהיה מאפשר לה לשקול הפסקת הריונות. עוד טענה התובעת כי הנתבעים לא הפנו אותה למעקב במרפאת הריון בסיכון גבוה ונמנעו מלהפנות אותה לבדיקות חיוניות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא סתירות רבות בעדותה של התובעת, אשר ערערו את אמינותה. מהתיעוד הרפואי עולה כי התובעת לא ציינה את כל המחלות הרלוונטיות במשפחתה במהלך ההיריון הראשון והשני, ולכן לצוות טיפת חלב לא הייתה סיבה לחשוד במחלה גנטית. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של מומחי הנתבעים על פני אלה של מומחי התובעת, ומצא אותן קוהרנטיות יותר ועקביות יותר עם הראיות. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובעת, שכן המידע שמסר התובע במהלך ההריונות לא דרש בירור נוסף או ייעוץ גנטי. יתר על כן, גם אם התובעת הייתה מקבלת ייעוץ גנטי, הדבר לא היה משנה את מהלך ההריונות, שכן התובעת לא הייתה בוחרת להפסיקם. עוד קבע בית המשפט כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם לילדים, שכן לא ניתן היה לצפות את מחלתם של הילדים לפני לידתם. בנוסף, בית המשפט ציין כי התובעת סירבה באופן עקבי לבצע בדיקות מומלצות במהלך ההריונות ולאחריהם, לרבות בדיקת מי שפיר, למרות אינדיקציות ברורות. התנהלותה של התובעת הצביעה על כך שלא הייתה מפסיקה את ההריונות המדוברים גם אם היה מוצע לה ייעוץ גנטי. בסופו של דבר דחה בית המשפט את תביעת הרשלנות והורה לתובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.