דנג"צ 10350/02

תקציר

במקרה דנן בדבר זכאותם של המשיבים לקבלת שכר כסגני ראש המועצה המקומית כפר כנא, הוטל על בית המשפט לקבוע האם עמדו בתנאי הסף החוקיים לתשלום שכר על פי הוראת משרד הפנים. הוראה זו קבעה כי ניתן לשלם שכר רק אם הסגנים הואצלו להם תפקידים וסמכויות לפי סעיף 17 לחוק הבחירות. על אף שכיהנו במשך 29 חודשים ונטלו על עצמם תחומי אחריות שונים, מצא בית המשפט כי המשיבים לא עמדו בתנאים אלה, שכן המועצה לא האצילה להם במפורש את הסמכויות הדרושות, ואף לא אישרה האצלה כזו כנדרש. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על שקיפות והקפדה משפטית בהאצלת סמכויות להבטחת פיקוח כספי נאות על ידי משרד הפנים, במיוחד נוכח הסיוע הכספי הניתן לרשויות המקומיות. למרות שהמשיבים טענו כי מילאו תפקידים משמעותיים, קבע בית המשפט כי עצם השירות ללא האצלה כדין אינו מצדיק תשלום שכר. לפיכך, החלטת שר הפנים שלא לאשר את שכרם נחשבה סבירה. למרות התנגדותה של השופטת דורנר, שטענה לחריג המבוסס על הגינות והגינות פרוצדורלית בשל התנהלות ההתדיינות המשפטית של המדינה, פסק הרוב לבטל את פסק הדין הקודם ודחה את תביעת המשיבים לשכר, בנימוק של הקפדה על סדרי דין ועקרונות של מינהל תקין.