עס"ק 26445-09-13

תקציר

פסק הדין עסק בערעור שהגישה יוניטי נגד המדינה בעניין משא ומתן קיבוצי וייצוג עובדי שירות המדינה בחוזים אישיים. יוניטי ביקשה לאסור על המדינה לנהל משא ומתן על הסכמים עם כל ארגון אחר מלבדה, בטענה שההסתדרות אינה הארגון היציג של עובדים אלה. בית המשפט בחן האם עובדי קבלן אישי צריכים להוות יחידת מיקוח נפרדת והאם ליוניטי יש מעמד לייצג אותם. היא הגיעה למסקנה כי עובדי קבלן אישיים אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת בשל הגיוון בתפקידיהם ובאינטרסים שלהם, וטענה כי הסכמים קיבוציים אינם קובעים יחידות מיקוח. בית הדין דחה גם את טענתה של יוניטי לייצוג לקוי מצד ההסתדרות, וציין כי בעוד שמאמצים מסוימים נראו בלתי מספיקים מבחינה היסטורית, ההסתדרות ניהלה משא ומתן פעיל על תנאי העסקתם של עובדי קבלן אישיים, במיוחד לאחר שביתת הענק. בית הדין קבע כי יוניטי אינה עומדת בקריטריונים של ארגון עובדים לפי חוק הסכמים קיבוציים, שכן חברותה מוגבלת לקבוצת מיעוט ולא יכולה להתמודד בפועל על ייצוג. בעקבות זאת התקבלו עתירות ההסתדרות והמדינה, תוך ביטול פסיקה קודמת של בית הדין האזורי ושמירה על מסגרת המשא ומתן הקיבוצי הקיימת בראשות ההסתדרות. גם בקשתה של יוניטי לסעד זמני נחשבה מיותרת, ולא הוטלו הוצאות בשל אופיו הקולקטיבי של הסכסוך.