ע"פ 229/86

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטתו של השופט קמא שלא לפסול עצמו ממשפט פלילי משותף, לאחר שמיעת עדויות שהפליל נאשם אחד נגד נאשם אחר. בית המשפט קבע כי שופט שנודע לו על הרשעותיו הקודמות של נאשם במהלך הליכים משפטיים אינו יכול להוות עילה לפסילה. השאלה המרכזית הייתה האם שאלות על הרשעות קודמות הוצגו כראוי למערער על ידי עורך דינו של הנאשם השותף. בית המשפט בחן את הכללים החלים וקבע כי ככלל, שאלות על הרשעות קודמות אסורות אלא אם הן רלוונטיות לעניין הנדון ונופלות בגדר חריגים מסוימים. במסגרת משפטים משותפים, נאשם שמעיד ומפליל נאשם שותף הופך למעשה לעד תביעה ויכול להיחקר בחקירה נגדית על ידי הנאשם השותף, כולל לשאול על הרשעות קודמות. זאת, על מנת להבטיח כי זכותו של הנתבע השותף להגן על עצמו לא תישחק. בית המשפט הבהיר את הנסיבות בהן מתאפשרת חקירה נגדית כזו, תוך הדגשת הצורך בהודעה מוקדמת ובאישור בית המשפט. מאחר שידיעתו של השופט על הרשעותיו הקודמות של המערער הושגה כדין, לא הייתה סיבה לפסילתו. לפיכך, הערעור נדחה.