ה"פ 505/08

תקציר

הפרשה סובבת סביב מאבק השליטה בחברת התרופות הרב-לאומית תרו תעשיות פרמצבטיות בע"מ (תרו), שהוקמה על ידי משפחת לויט. בעלי השליטה בתרו, בהם משפחת לויט, וגורמים נוספים מטעמם, נקלעו למאבק מול סאן תעשיות פרמצבטיות (סאן), שהשקיעה בחברה סכום נכבד כשנקלעה למצוקה כלכלית. בעלי מניות המיעוט והדירקטורים בתרו פנו לבית המשפט בבקשה לחייב את סאן לפתוח בהליך הצעת רכש מיוחד כמתחייב מסעיף 328 לחוק החברות לרכישת מניות מהם. עם זאת, בעלי השליטה, שאינם צד להליך הנוכחי, החזיקו ביותר מ-45% מזכויות ההצבעה בתרו טרם עסקאות החברה עם סאן. המבקשים, בהם דירקטורים ובעלי מניות מיעוט בתרו, טוענים כי מאחר שרכישת מניות סאן תביא לכך שהחברה תחזיק ביותר מ-45% מזכויות ההצבעה, יש צורך בהצעת רכש מיוחדת. מנגד, סאן טוענת כי היא רוכשת את השליטה מבעלי השליטה שהחזיקו ב-45% מזכויות ההצבעה, ובכך פוטרת אותם מחובת הצעת רכש מיוחדת לפי סעיף 328(ב)(3) לחוק החברות. השאלה המרכזית היא קביעת העיתוי המתאים לבחינת אחזקות החברה: לפני או אחרי ההסכמים עם סאן. השופט בוחן בהרחבה את התשתית הרעיונית העומדת מאחורי סעיף 328, המחייב הצעת רכש מיוחדת במקרים מסוימים של רכישת שליטה בחברה. ההוראה נועדה להגן על בעלי מניות המיעוט מפני פגיעה אפשרית כתוצאה מרכישת השליטה. שני תרחישים מעוררים את הצורך בהצעת רכש מיוחדת: כאשר גוף רוכש שליטה (25% או יותר מזכויות ההצבעה) בחברה ללא בעל שליטה, או כאשר רכישת מניות של ישות מביאה לכך שהוא מחזיק ב-45% או יותר מזכויות ההצבעה. השופט דן בחריגים לכלל זה, לרבות רכישת שליטה מבעל שליטה, ומדגיש כי החוק אינו מתערב במקרים בהם מעמדם של בעלי מניות המיעוט נותר ללא שינוי. במקרה הנוכחי, השופט מגיע למסקנה כי שורת ההסכמים בין תרו לסאן מהווה העברת שליטה ממשפחת לויט לסאן. מאחר שבעלי השליטה החזיקו ביותר מ-45% מזכויות ההצבעה לפני חתימת ההסכמים, השופט קובע כי רכישתה של סאן נופלת תחת הפטור של סעיף 328(ב)(3). לכן, אין צורך בהצעת רכש מיוחדת. השופט מדגיש את הרציונל הכלכלי העומד מאחורי ההסכמים ואת דחיפות המצב, שהובילה להעברת שליטה לגיטימית. בנוסף, נראה כי המבקשים, ובעיקר בעלי מניות המיעוט, נהנו מהשקעתה של סאן, שהצילה את תרו מקריסה והעלתה את שווי מניותיהם. משכך, נדחית טענת המבקשים, וסאן אינה מחויבת ליזום הצעת רכש מיוחדת למניות. המבקשים, הן דירקטורים והן בעלי מניות מיעוט, חויבו לשלם את הוצאותיה ושכר טרחתה של סאן בסך 30,000 שקל כל אחד, בתוספת מסים וריבית החלים.