LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 49430-02-24

החלטה מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך49430-02-24
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך26 בפברואר 2024
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהרשמן נ' אלטשולר פידרוב ואח'
👨‍⚖️
שופטיםאביגיל כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אביגיל כהן) בתיק רע"א 27635-04-21, המתמקד בעקרונות הדיוניים ובחידושים המשפטיים העולים ממנה: ### 1. רקע נורמטיבי ומהות המחלוקת המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לגילוי מסמך ספציפי – דו"ח חקירה שלטענת המבקש מוחזק בידי הנתבעים/צד ג'. המחלוקת המרכזית נסבה על השאלה: האם בית המשפט רשאי (או מחויב) לקיים בירור עובדתי בשלב ההליכים המקדמיים כדי לבחון את אמיתות הצהרתו של בעל דין לפיה מסמך מסוים "אינו מצוי ברשותו"? ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על מספר עקרונות מנחים: * **הפרדה דיונית בין שלב ההליכים המקדמיים לשלב ההוכחות:** בית המשפט קבע כי ההליכים המקדמיים אינם הזירה המתאימה לבירור עובדתי בשאלת קיומם או הימצאותם של מסמכים. עקרון זה נועד למנוע "משפט זוטא" בתוך ההליך העיקרי ולשמור על יעילות הדיונית. * **הלכת "ההצהרה כפשוטה" (רע"א 5361/23):** בית המשפט הדגיש כי כאשר בעל דין מצהיר בתצהיר גילוי מסמכים כי מסמך אינו מצוי בידו, על בית המשפט לקבל הצהרה זו כפשוטה בשלב זה, גם אם קיימות תמיהות או ראיות חיצוניות הסותרות אותה. * **הרתעה והשלכות משפטיות לעתיד:** בית המשפט הבהיר כי קבלת התצהיר כפשוטו בשלב זה אינה משחררת את בעל הדין מאחריות. במידה ויתברר בשלב ההוכחות כי בעל הדין הסתיר מסמך במכוון, הדבר יפעל לחובתו בהתאם להתרשמות השופט מהראיות, תוך שימוש בכלים הדיוניים העומדים לרשות בית המשפט (כגון הסקת מסקנות נגד בעל הדין המסתיר). ### 3. חידושים והדגשים משפטיים החלטה זו מחדדת ומיישמת שני נדבכים משפטיים חשובים: **א. צמצום התערבות ערכאת הערעור:** בית המשפט חזר על ההלכה המושרשת לפיה ערכאת הערעור תמעט להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בנושאי ניהול הליכים וגילוי מסמכים. התערבות תתקיים רק במקרים של סטייה מהותית מהדין או גרימת עיוות דין, מה שלא נמצא במקרה דנן. **ב. החלת "הלכת סלקום" על סוגיית אמיתות התצהיר:** החידוש המרכזי בהחלטה הוא הגישה הנחרצת כלפי ניסיונות הצדדים לנהל "חקירות" בשלב מוקדם. השופטת כהן מאמצת את הגישה שנקבעה ברע"א 5361/23, לפיה גם אם הצהרת בעל דין נראית תמוהה או עומדת בסתירה לראיות חיצוניות, אין זה ראוי מבחינה דיונית לערוך בירור עובדתי בשלב מקדמי. המשמעות היא שהנטל עובר לשלב ההוכחות, שם תיבחן מהימנות בעל הדין. ### 4. סיכום המסקנות * **ההחלטה מדגישה סופיות דיונית:** אין לאפשר לצדדים לנהל "משפטים מקבילים" על עצם קיומם של מסמכים. * **הסיכון על המסתיר:** האחריות על הצהרת גילוי מסמכים שקרית מוטלת על המצהיר, והמחיר על הסתרת מסמכים ייגבה בשלב מתקדם של המשפט, בדרך של היפוך נטל או מסקנות ראייתיות, ולא על ידי כפיית גילוי בשלב מוקדם. * **השלכה למעשה:** בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שנדחית בשל "אי הימצאותם" בתצהיר, אינה פתוחה לערעור בשלב הביניים, אלא אם מדובר בחריג קיצוני, שכן התיקון לנזק אפשרי ייעשה במסגרת פסק הדין הסופי.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

רע"א 49430-02-24 הרשמן נ' אלטשולר פידרוב ואח', מחוזי (26.2.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית