רע"א 1714/08

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט קמא בעניין הבוררות, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה מבלי להידרש לתגובת המשיבים. בית המשפט התייחס לתקדימיו והדגיש כי רשות ערעור ניתנת רק בנסיבות יוצאות דופן הכרוכות בשאלה משפטית או ציבורית משמעותית, או כדי למנוע עיוות דין, שכן הליך הבוררות נשען ביסודו על האוטונומיה וההסכמה של הצדדים המעורבים. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות כאלה במקרה הנוכחי. היא הכירה בטענת המבקשים כי על הבוררים לנמק את מסקנותיהם, אך הבהירה כי אין צורך בהסברים מפורטים; די בנימוק תמציתי המצביע על התחשבות בסוגיות ובטיעונים. בית המשפט ציין כי הבורר סיפק הנמקה מספקת למרבית ההחלטות, כגון הסכום המגיע בגין עבודה חיצונית, והסכים עם בית המשפט קמא כי אף שהבורר לא הסביר היבט אחד הנוגע לעבודה פנימית, אין בכך כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה נעדרת שחר ומצדיקה דחייה. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיבים, לא חויבו בהוצאות.