ת"צ 15462-05-18

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה למחיקת חלקים מתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית. המבקש טען כי התגובה כללה טענות וראיות המהוות הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של העובדות והטענות שהוצגו בבקשה לאישור. בית המשפט התווה את העקרונות המשפטיים הרלוונטיים, תוך הדגשה כי מבקש תביעה ייצוגית חייב לבסס את טענותיו מבחינה משפטית ועובדתית, וכי תגובות לדחייה אינן צריכות לכלול בדרך כלל חומר שהיה צריך להיות חלק מהבקשה הראשונית. בית המשפט קבע כי אמנם טענות וראיות חדשות אינן אסורות באופן אוטומטי, אך עליהן להוות תגובה ישירה לטענות הנתבע שהועלו בהכחשתן. בית המשפט בחן כל אחד מסעיפי התשובה שבמחלוקת ומצא כי טענות המבקשים מקובלות, והתוספות אינן מרחיבות את היקף המחלוקת או מהוות "הרחבת חזית". עוד נמצא כי המבקשים תיקנו טעות פרוצדורלית בדבר צירוף תצהיר, אשר לא פגעה בזכויות המשיב. ככלל, בקשת המחיקה נדחתה, ובית המשפט הציע לצדדים לשקול גישור, תוך השארת האפשרות לצו הוצאות עתידי.