עת"מ 13388-03-14

תקציר

בית המשפט מבהיר כי יש לספור את ההליך המדורג לקבלת רישיון שהייה בישראל, המיועד לנפגעי אלימות במשפחה, מיום קבלת הרישיון ולא מהגעת בני הזוג לארץ, ועל כן אין לקבל את בקשת העותרת להעביר את ההליך לוועדה הבין-משרדית. בית המשפט אינו מוצא פגמים מהותיים או פגמים משפטיים בהחלטת המשיב ומגיע למסקנה כי העתירה הוגשה בשיהוי משמעותי. העותרת טוענת כי הייתה קורבן לאלימות במשפחה ועמדה ברוב הדרישות להעברת עניינה לוועדה הבין-משרדית, אך בית המשפט מוצא כי זיקתה לישראל אינה חזקה דיה כדי להצדיק העברה זו, מה גם שאין לה משפחה או קשרים קרובים בארץ, ומצבה הרפואי אינו דחוף. השופטת מדגישה את חשיבות עידוד נפגעי האלימות לשבור את המעגל, אך מציינת כי מדובר בחריג ובעמידה בתנאים מסוימים. במקרה זה, היעדר זיקה הדוקה של העותרת לישראל, לצד השיהוי הרב בהגשת העתירה, מביאים לדחיית בקשתה, והיא מצוה לעזוב את הארץ בתוך 30 יום.