ת"א 64609-10-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לדמי תיווך במקרקעין שהגישו שני תובעים, אריה וסוזי, נגד שלושה נתבעים: ארנה, בנה שי ודב, שפעלו מטעמם של ארנה ושי. התובעים ביקשו לקבל דמי תיווך בקשר להסכם תמ"א 38 שנחתם בין הנתבעים לבין חברת קירות ייזום ובנייה בע"מ שבבעלות שמעון כהן. עם זאת, השופט פסק נגד התובעים, דחה את תביעתם והורה להם לשלם לנתבעים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, מכמה סיבות. ראשית, התובעים לא הצליחו לקבל הזמנה בכתב מהנתבעים לבצע פעולות תיווך במקרקעין כנדרש בחוק. השופטת קבעה כי הדרישה למסמך כתוב היא דרישה מהותית, ומבלעדיה התובעים אינם יכולים לתבוע דמי תיווך, ללא קשר לתפקידם בתיווך העסקה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לסוזי לא הייתה עילת תביעה כנגד הנתבעים, שכן היא הייתה מעורבת באופן מינימלי בגישור ולא הייתה לה אינטראקציה ישירה איתם. בנוסף, קבעה השופטת כי דב אכן פעל בשמם של ארנה ושי. עם זאת, התובעים לא הצליחו להוכיח כי סיכמו עם הנתבעים על גובה דמי התיווך. ראיות התובעים בדבר פגישה בה נערך לכאורה הסכם כזה לא היו חד משמעיות, ונציג חברת הבנייה שנכח בישיבה לא זומן להעיד. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ולכן דחתה את התביעה, וחייבה את התובעים לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של הנתבעים.