ע"פ 9176/11

תקציר

לאחר מסע סוער בין ייצוגים רבים, ייצג עצמו לבסוף המערער בפני בית המשפט. הוא מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין בעקבות הרשעתו בכמה סעיפים: שני סעיפים של איומים, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכוונה והחזקת סכין. הוא זוכה מאשמה אחת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בית המשפט פירט את האירועים שהובילו להגשת כתב האישום, שכללו מחלוקת טריוויאלית שהגיעה לשיאה בדקירה אלימה של המתלוננת הראשונה, שהצריכה אשפוז, ובאירוע נפרד של איומים והחזקת נשק לגבי המתלוננת השנייה. בית משפט קמא בחן בדקדקנות את חומר הראיות והעיד, והביא להרשעת המערער. עברו הפלילי של המערער, המאופיין בעבירות אלימות, והערכה פסיכיאטרית המדגישה את תכונות אישיותו האנטי-חברתיות והגבוליות, היוו גורמים משמעותיים בשלב גזר הדין. הערכאה הנמוכה יותר הטילה עונש של 13 שנות מאסר, מתוך הכרה בחומרת מעשיו של המערער ובצורך בהרתעה. עם זאת, ערכאת הערעור, שהכירה בהתנהגותו הבעייתית של המערער במהלך המשפט, החליטה להפחית את העונש לתשע שנות מאסר, תוך התחשבות באפשרות של התנהגות ויחס שונים. למרות ירידה זו, חומרת הפשע נותרה מודגשת. הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו לאחר שיקול דעת מעמיק, ובית המשפט מקווה שמסקנה זו תביא לסגירת מעגל מסוימת לאירועים המטרידים.