רע"פ 851/09

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם יש להעביר את הודעות עובדי הרכבת לוועדות חקירה פנימיות בעקבות שתי תאונות רכבת בשנת 2005 לעיון המשטרה. העובדים טוענים כי הדבר יפגע בזכותם מפני הפללה עצמית ובזכותם להליך הוגן. ערכאות נמוכות יותר הורו להעביר את ההודעות, אך העובדים ערערו. השופט דנציגר סבור כי יש לקבל את הערעור. לטענתו, אמנם אין לעובדים זכות למנוע את העברת הודעותיהם על בסיס הפללה עצמית – שכן מדובר בזכות אישית – אך זכותם למנוע זאת מכוח זכותם להליך הוגן. ההודעות ניתנו מבלי שהעובדים הוזהרו כי הן עלולות לשמש בהליך פלילי וללא ייצוג משפטי, מה שיצר ציפייה לחיסיון. מסירתם למשטרה תהווה אפוא חוסר הגינות ופגיעה באמון העובדים. השופט רובינשטיין מסכים כי יש לשמור על זכותם של עובדי הרכבת להליך הוגן ועל ציפייתם לחיסיון, ומציע לאפשר לרכבת ישראל לחזור בה מוויתור על הזכות מפני הפללה עצמית. השופט לוי חולק על כך, וטוען כי יש להתייחס לחששותיהם של העובדים מפני פגיעה בזכותם להליך הוגן בהליך העיקרי, אם וכאשר יוגשו כתבי אישום. יתר על כן, הוא סבור כי יצירת חיסיון באמצעות פסיקה היא נדירה ואין לעשות זאת במקרה זה, שכן היא מעכבת את חשיפת האמת. במקום זאת, הוא מציע לתת לרכבת ישראל הזדמנות לחזור בה מהוויתור שלה על הזכות מפני הפללה עצמית. בהחלטת רוב מקבלים השופטים את הערעור, אך קובעים כי אם רכבת ישראל לא תחזור בה מהוויתור בתוך 21 יום, יוחזרו ההודעות לרכבת.