עת"מ 7824-06-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש מר זאב אפרים, קטוע רגל יוצא צה"ל, נגד החלטת הרופא המוסמך הראשי במשרד הביטחון, המסרב לאשר לעותר לקבל טיפול רפואי באמצעות החומר הניסיוני GcMAF, המיוצר וניתן כתרופה ביפן. העותרת סובלת ממספר מחלות, ביניהן הפטיטיס C, אשר חייבו טיפול דחוף. הטיפול הסטנדרטי במצבו, הכרוך באינטרפרון, לא התאים לעותר בשל מצבו הרפואי המורכב, שכלל מחלת ריאות כרונית קשה. העותר ביקש טיפול חדשני ב-GcMAF, שהרופא המטפל סבר כי הוא בטוח ויעיל, אך משרד הביטחון סירב לממן אותו. החומר, למרות שהוא מותר ביפן, לא אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי. בית המשפט הורה על חוות דעת רפואית עצמאית של מומחה בעל שם למחלות כבד, פרופ' רן אורן. פרופ' אורן סבר כי העותר נזקק לטיפול רפואי מיידי וכי הטיפול המבוקש ב-GcMAF מוצדק מבחינה רפואית בהתחשב בנסיבותיו הייחודיות. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של פרופ' אורן וקבע כי החלטת המשיבים שלא לאשר את הטיפול הייתה בלתי סבירה. בית המשפט קבע כי במקרים רפואיים מורכבים יש להתייעץ עם רופאים מנהליים עם מומחים, דבר שלא קרה בעניינו של העותר. עוד קבע בית המשפט כי זכותו של העותר לטיפול רפואי לפי חוק הנכים אינה מוגבלת, והמשיבים מחויבים לממן את הטיפול ב-GcMAF, נוכח היעדר טיפולים חלופיים ויעילות החומר בעניינו. פסק הדין הדגיש את חובתה המוסרית של המדינה כלפי נכי צה"ל ופירש את החוק בנדיבות לטובתם. בהתאם לכך, העתירה התקבלה, ומשרד הביטחון חויב לממן את הטיפול של העותרת ב-GcMAF למשך שנה, בין אם ביפן ובין אם אפשר, בישראל. כן נדרשו המשיבים לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין.