בש"פ 8210/23

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תוצאה של ערעור המערער על מספר היבטים של החלטה קודמת של בית המשפט. החלטה קודמת זו הורתה על העברתו של המערער למעצר בפיקוח אלקטרוני, לאחר הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. בערעור נטען נגד החלפת מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני, המיקום שנבחר לחלופת המעצר, הסירוב לאשר את אשת המערער כמפקחת וגובה הפיקדון הנדרש. לאחר שיקול דעת מעמיק, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטה המרכזית להעביר את המערער למעצר בפיקוח אלקטרוני, כפי שתאמה את הפסיקה הקודמת. הבחירה במיקום חלופי בתל אביב על פני ביתו של המערער ביהוד נדרשה כדי להימנע מקרבה למגורי המתלונן. בקשתו של המערער להסמיך את אשתו כמפקחת לא אושרה, אך ניתן היה להעלותה שוב בפני בית משפט קמא. באשר לסכום הפיקדון, בית המשפט הכיר באילוצים הכספיים של המערערת והפחית את הסכום מ-40,000 ₪ ל-25,000 ₪, שישולם עד ליום 1.1.2024. בית המשפט הזהיר כי אי תשלום יהווה הפרה של תנאי שחרור. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, בשינוי הנוגע לסכום הפיקדון.