ת"פ 342/02

תקציר

הנאשם, אליהו אלמגור, הורשע בכך שדקר פעמיים את שכנו, דוד גרובנר, בסכין בעקבות ריב ביניהם ב-9 ביולי 2002. האירוע התרחש בחצר בניין הדירות המשותף שלהם בנשר, סמוך לחיפה. גרובנר נפצע בבטנו ובמותניו ונזקק לאשפוז ולניתוח. אלמגור הואשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. פסק הדין התבסס על עדויותיהם של כמה עדים, בהם משה וגלית שושן – שכנים שניסו להפריד בין הלוחמים – וכן אילנה ויפית גרובנר, גרושתו ובתו של דוד גרובנר, בהתאמה. בנוסף, בית המשפט הודה בדברים שאמר המנוח דוד גרובנר במשטרה ובעדים נוספים, שכן הוא נרצח שנה לאחר מכן על ידי הנאשם, שהורשע אף הוא בעבירה זו. ההודעות זיהו את אלמגור כמבצע וסיפקו פרטים על האירוע. בית המשפט קבע כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי אלמגור דקר את גרובנר שלא כדין וגרם לו לחבלה חמורה. השופט קיבל את דברי הקורבן כאמינים ומאוששים בראיות אחרות. יתרה מכך, השופט דחה את טענת ההגנה העצמית של אלמגור, וציין כי הוא לא העיד כדי למסור את גרסתו לאירועים. במקום זאת, הראיות הצביעו על כך שאלמגור הסלים את הסכסוך ולא היווה סכנה ממשית לחייו או לביטחונו של גרובנר. בעקבות זאת הרשיע בית המשפט את אלמגור בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שכן הדקירה בוצעה בנשק קר. השופט סיים את דבריו בכך שאישר את חומרת העבירה ואת השלכותיה האפשריות, והדגיש את חשיבות ההגנה על אנשים מפני מעשי אלימות כאלה. גזר הדין הביא להרשעתו של אלמגור, בנוסף להרשעתו הקודמת ברצח גרובנר.