תפ"ח 1013/05

תקציר

הנאשם הואשם כי רצח בכוונה תחילה את הקורבן, אמנון שני, בכך שירה בראשו שלוש פעמים באקדח ברטה ב-10 בינואר 2005, בעקבות סכסוך חובות. הנאשם לא הכחיש את ביצוע המעשה, אך טען כי מדובר בהריגה ולא ברצח, שכן הוא לא היה מתוכנן מראש ונעדר את יסוד הקינטור (היעדר התגרות). בית המשפט מצא את הנאשם אשם ברצח מעבר לספק סביר. הוכח כי הנאשם, שסבל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, תכנן את הרצח מראש, הצטייד באקדח והכין את הנשק. בית המשפט דחה את טענת ההגנה העצמית של הנאשם וקבע כי הקורבן מעולם לא תקף פיזית את הנאשם או איים עליו באקדח. בנוסף, נקבע כי התנהגותו של הנאשם לפני הרצח, במהלכו ולאחריו מעידה על היעדר התגרות ואישרה את כוונתו המוקדמת לביצוע העבירה. השופטת דחתה גם את בקשת הנאשם לעונש מופחת לפי סעיף 300א לחוק העונשין בשל מצבו הנפשי, שכן הוא לא סבל מהפרעה נפשית כלשהי שפגעה באופן משמעותי בהבנתו או בשליטתו העצמית. ככלל, הרשיע בית המשפט את הנאשם ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.