ת"א 25798-05-10

תקציר

המחלוקת היא על זכותה של התובעת לרכוש שליש מנכסי הנתבעים. התובע טוען כי ניתנה לו אופציה לרכוש את הנכס במחיר עלות, בעוד הנתבעים מכחישים טענה זו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הצדדים אכן הסכימו כי לתובע תהיה אפשרות לרכוש את הנכס. עם זאת, האופציה הייתה תקפה עד מרץ 2008, והתובעת לא מימשה אותה במסגרת הזמן המוסכמת. התנהלות התובעת, שכללה אי תשלום התמורה בגין האופציה וחריגה ממתווה העסקה המוסכם, תרמה לאי מימוש האופציה. יתר על כן, התובע לא הציע לבצע את התשלום גם לאחר הגשת התביעה, ארבע שנים לפני פסק הדין. עוד מצא בית המשפט כי שני הצדדים תרמו למבוי הסתום במשא ומתן, כאשר הנתבעים הציבו תנאים חדשים ובלתי סבירים, בעוד התובעת זנחה את מתווה העסקה המקורי ולא עשתה כל ניסיון רציני להחיות את המשא ומתן או לממש את האופציה. לפיכך, בית המשפט קבע כי לתובעת אין זכות לממש את האופציה כיום ודחה את התביעה. בנוסף, בשל מצבו הכלכלי של התובע ונסיבות המקרה, הורה בית המשפט לתובעים לשלם לנתבעים 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.