ע"ע 49194-07-13

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שלא למנות בורר חלופי כפי שביקשה המערערת. המחלוקת המקורית נובעת מהפרתו הנטענת של המשיב הסכם שלא להתחרות בחברה המערערת לאחר סיום העסקתו. ההסכם גם קבע כי כל חילוקי דעות ייושבו באמצעות בוררות. לאחר שורה ארוכה של ערעורים וערעורים נגדיים על חוסר משוא הפנים של הבורר הממונה, מצא בית הדין הארצי לעבודה כי אמנם הבורר שנבחר מתאים, אך קיומו של "קשר כלכלי" בין הנהלת המערער לבין הבורר מצדיק את מניעתו מלדון בתיק. לאחר מכן עתר המערער לבית המשפט העליון בבקשה לערער על החלטה זו, שנדחתה כשנה וחצי לאחר מכן. העיכובים הממושכים שנגרמו בעקבות הערעורים השונים לא נמצאו כמצדיקים את נטישת הליך הבוררות, שכן הם נבעו מהנהלים ומעומס העבודה המובנים במערכת המשפט ולא מחוסר יעילות בבוררות. כמו כן, בית המשפט קבע כי יש לקיים את הסכמת הצדדים לבוררות בסכסוך ביניהם, ומינוי בורר חלופי לא יוביל לעיכובים או פיצולים נוספים בדיון. לבסוף פסק בית המשפט לטובת המערערת, קיבל את ערעורה ומינה את הרב שלמה דיכובסקי כבורר מחליף, בציינו כי יש ליישב את מחלוקת הצדדים על פי חוק הבוררות ולא על פי "דין תורה". המשיב חויב לשלם למערער הוצאות משפט בשתי הערכאות, בסך 7,500 ₪, בעוד שהוצאות המשפט של המערער בגין פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטלו.