LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 37985-05-24

פסק-דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך37985-05-24
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך12 בינואר 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאחמד סלמאן נ. כותר אחמד עבדאללה
👨‍⚖️
שופטיםמרים קסלסי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים המשפטיים העולים ממנו: **מבוא ורקע עובדתי:** התביעה הוגשה על ידי התובעים, אחמד סלמאן (הבן) ועלי סלמאן (האב, בעל הנכס המקורי), לפינוי הנתבעים מהדירה. המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה למי הוקנו זכויות הדירה – לתובע 1 (הבן) מכוח העברה ללא תמורה מהאב, או לנתבעת 2 מכוח העברה לטובתה על ידי האב, באמצעות ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. הנתבעים מחזיקים בדירה למעלה מ-20 שנה, כאשר החזקתם החלה כעסקת שכירות בשנת 2003, תמורת שיפוץ הנכס. הצדדים חלוקים לגבי המשך ההסדר לאחר תקופת השכירות. **הטענות המרכזיות:** * **התובעים:** טוענים כי התובע 2 (עלי) הינו בעל הזכויות המקורי, וכי העביר את זכויותיו לבנו, התובע 1, בייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 26.8.2015. בנוסף, טוענים כי עלי הינו בעל הבנה מוגבלת, נוצל על ידי הנתבע, וכי ההלוואות שנטל מהנתבע היו בסכומים פעוטים. * **הנתבעים:** טוענים כי בשנת 2007, התובע 2 (עלי) הציע למכור להם את הדירה תמורת 100,000 דינר (שערכם אז היה כ-470,000 ₪). לטענתם, שולמו 170,000 ₪ במזומן, והיתרה שולמה בפועל עד פברואר 2014. לטענתם, לאחר תשלום מלוא התמורה, חתם עלי על ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 23.12.2014 לטובת הנתבעת, כאשר הנתבע 1 מיופה כוחה. **עקרונות משפטיים וניתוח בית המשפט:** 1. **חופש החוזים, גמירות דעת, ותקפות ייפוי כוח:** בית המשפט בוחן את תוקפם של ייפוי הכוח הנוטריוניים כבסיס להעברת זכויות. הוא מקנה משקל רב לעדות הנוטריונים שערכו את ייפוי הכוח, אשר אישרו כי המחתים היו צלולים, הבינו את משמעות החתימה, וכי לא נפל פגם בכשרות המסמכים. * **ייפוי כוח נוטריוני מיום 26.8.15:** נוטריון ראמי עותמאן העיד כי עלי הבין את משמעות הייפוי כוח, אשר אינו ניתן לביטול על ידו, וכי הצעיר (התובע 1) הוא היחיד שיכול לבטל אותו. בית המשפט מצא את עדות הנוטריון מהימנה. * **ייפוי כוח נוטריוני מיום 23.2.14:** נוטריון אחמד עדילה העיד כי עלי חתם בפניו על ייפוי הכוח להעברת הבעלות לנתבעת, לאחר שהציג מסמכים המעידים על זכויותיו, והבין את משמעות המסמך. בית המשפט דחה את טענת עלי שלא חתם על מסמך זה, וקבע כי הנטל להוכחת זיוף היה על התובעים, שלא הרימו אותו. 2. **כלל הראייתי – "דבר מוגמר" (Parol Evidence Rule) והחרגותיו:** בית המשפט מדגיש את הכלל לפיו לא ניתן לסתור מסמך בכתב באמצעות עדות בעל פה, אלא באמצעות הודאת בעל דין שכנגד או מסמך בכתב אחר. * **החלת הכלל:** בית המשפט קובע כי יש להכריע על בסיס המסמכים, נוכח אי-אמינותם של עדי הצדדים. * **טענת "חתמתי על החלק" והוספת סכומים:** טענה זו, שהועלתה לראשונה בסיכומים, נדחתה. בית המשפט העדיף את עדות הנוטריונים על פני טענות אלו. 3. **נטל ההוכחה בטענות מרמה וזיוף:** בית המשפט מציין כי מוטל על הצד הטוען למרמה או זיוף נטל הוכחה מוגבר, גם אם במישור האזרחי הנטל הוא של מאזן הסתברויות. * **חוסר הוכחה של זיוף:** בית המשפט הדגיש כי התובעים לא הציגו חוות דעת גרפולוגית להוכחת זיוף חתימותיהם, למרות שהמסמכים היו נגישים, ולא הציגו ראיות אחרות להוכחת טענותיהם. 4. **תום לב, ניצול מצוקה והשפעה בלתי הוגנת:** * **טענת ניצול:** התובעים טענו כי עלי נוצל עקב "הבנה מוגבלת". בית המשפט קבע כי גם אם עלי "אדם פשוט מאוד" או בעל "הבנה בסיסית", הדבר אינו פוטר אותו מחובותיו, במיוחד כאשר הנוטריונים אישרו כי הבין את משמעות המסמכים. * **הסתרה מהמשפחה:** בית המשפט מציין כי עלי הסתיר מהמשפחה את קבלת הכספים וחתירה לעסקה, דבר המצביע על הבנה שלו את משמעות העסקה ורצונו לבצעה ללא הפרעה. 5. **התחייבות ללא תמורה לעומת עסקה בתמורה:** * **סדר הזמנים:** בית המשפט קבע כי ייפוי הכוח הנוטריוני מיום 23.12.2014, המעניק זכויות לנתבעים, קודם לייפוי הכוח מיום 26.8.2015, המעניק זכויות לתובע 1. לפיכך, "אין אדם יכול להעביר יותר ממה שיש לו". * **עסקת מכר מיום 23.2.14 (ייפוי כוח) והסכם מכירה (ת/1):** בית המשפט מצא כי שלושה מסמכים שונים מאשרים את מכירת הדירה לנתבעת: ייפוי הכוח, הסכם מכירה (ת/1) ואישור קבלת תמורה (מיום 16.10.18). * **התמורה:** אף שהיה עמימות מסוימת לגבי הסכום המדויק ששולם (100,000 דינר, 300,000 ¤, והאם שולמו 170,000 ₪ במזומן ללא ראיה), בית המשפט העניק משקל רב לעובדה שעלי חתם על אישור קבלת מלוא התמורה, וכי לא הוכח שלא שולמה. 6. **עדות אחים ובני משפחה:** * **פארס (אח התובע):** בית המשפט שלל את עדותו כאמינה. פארס הכחיש את חתימתו על הסכם השכירות, ואף כינה את הנתבע "שקרן וגנב". בית המשפט מצא כי התנהלותו בעייתית, במיוחד לאור העובדה שלא טען לזיוף חתימתו עד לחקירה נגדית. * **הסתרה מצד עלי:** בית המשפט השתמש בעובדה שעלי לא שיתף את אחיו בעסקה כראיה לכך שעלי הבין את העסקה ורצה לבצעה בחשאי. 7. **השפעת המקרקעין הלא-מוסדרים:** בית המשפט מציין כי במקרקעין לא מוסדרים, נפוצות עסקאות המתבצעות ללא רישום פורמלי, ואף ללא קביעת סכום מדויק במסמכים, דבר המשרת גם את האינטרס של המוכר (הבעלים של נכסים נוספים, אשר עלולים להיות מוטלים עליהם חובות). 8. **צדק ואיזון אינטרסים:** בית המשפט מגיע למסקנה שיש להעדיף את העסקה הראשונה בזמן (מכר לנתבעים), במיוחד כאשר ניתן כסף משמעותי, התביעה היא לפינוי ולא לביטול העסקה, ונעשתה הכפירה בכל העסקה, גם בסכומים המגובים בקבלות. **חידושים משפטיים:** * **משקל עדות נוטריונים כראיה מכרעת:** בית המשפט מעניק משקל מכריע לעדותם של הנוטריונים שערכו את ייפוי הכוח, כאשר הם מאשרים כי המחתים היו כשירים והבינו את המסמכים. עדותם מהווה חיזוק משמעותי לתקפות המסמכים, גם מול טענות של חוסר הבנה או ניצול. * **אי-החלטיות בעניין סכום התמורה כגורם שיכול לשרת את שני הצדדים:** בית המשפט מזהה כי חוסר בהירות לגבי סכום התמורה בעסקאות מסוימות (במיוחד במגזר הערבי ובמקרקעין לא מוסדרים) אינו בהכרח פוסל את העסקה, ויכול לשרת אינטרסים של שני הצדדים. * **עדיפות להסכם המוקדם מכוח עיקרון "אין אדם יכול להעביר יותר ממה שיש לו":** קביעת בית המשפט שמחייבת את סדר הזמנים של העסקאות – העסקה הראשונה בזמן (מכר לנתבעים) גוברת על העסקה המאוחרת (העברה לבן), גם אם זו נעשתה באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר. * **הצורך בהרמת נטל הראיה בטענות מרמה וזיוף:** הדגש החוזר על כך שטענות כבדות משקל כמו מרמה וזיוף מחייבות הוכחה משמעותית, מעבר לעדות בעל פה בלבד, ובמיוחד בהיעדר ראיות אובייקטיביות כמו חוות דעת גרפולוגית. * **משמעות החתימה על מסמך:** בית המשפט מחזק את העיקרון לפיו אדם החותם על מסמך, חזקה עליו שהסכים לתנאיו, אלא אם הוכחה עילה לפסילתו (כגון זיוף, הטעיה, כפייה וכד'). **מסקנה:** בית המשפט דחה את תביעת הפינוי, בקובעו כי הנתבעים הוכיחו במאזן הסתברויות כי קמה להם זכות בנכס מכוח עסקת מכר וייפוי כוח בלתי חוזר, וכי התובעים לא הצליחו להפריך ראיותיהם. אף על פי שלא הוכח שהנתבע שילם את מלוא התמורה בהתאם לסכום המוצהר, בית המשפט העניק עדיפות לעסקה המוקדמת, בהינתן כשירותו של המוכר, העדר הוכחת פגם במסמכים, והסתרה מצד המוכר מול משפחתו. בית המשפט לא חייב את התובעים בהוצאות, ככל הנראה נוכח אי-ההוכחה המלאה של התמורה ששולמה.

ת"א 37985-05-24 אחמד סלמאן נ. כותר אחמד עבדאללה, שלום (12.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית