ת"א 6149-08-13

תקציר

התובע, המובטח בשעבוד על נכס מקרקעין, תובע את הנתבעים לסעד הצהרתי וכספי. הנתבעים הם כונס הנכסים של התובעת והבנק לו חבה התובעת. התובעת מבקשת להכריז על השעבוד על הנכס כבטל ולקבל פיצוי כספי בגין הסכום שנפדה. עם זאת, הנתבעים טוענים כי התביעה פסולה בשל תקופת ההתיישנות וכתב הוויתור של התובע, ודינה להידחות לאלתר. השופט מסכים עם טענות הנאשמים. השופט קובע כי תביעת התובע חוסה תחת עקרון ההשתק, שכן אותה טענה הובאה בעבר בפני בית המשפט ונדחתה. יתר על כן, השופט קובע כי גם אם כתב הוויתור אינו תקף, הצהרת התובע בהסכם הפשרה מאשרת את תוקפם של השעבודים ומונעת מהתובע לטעון אחרת. עוד קובע השופט כי תביעת התובע התיישנה, שכן היא חורגת מתקופת ההתיישנות הרלוונטית. לפיכך, עילת התביעה הראשונה נדחית בעילה של השתק ומניעים. על הנתבעים להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, והתובע חויב בהוצאות עורכי הדין של הנתבעים, בסך 7,500 ₪.