ב"ל 16999-11-15

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. גב' ב.מ. תבעה את המוסד לביטוח לאומי לאחר שתביעתה לקצבת נכות כללית נדחתה פעמיים, פעם אחת בשנת 2015 ופעם אחת בשנת 2002. טענתו העיקרית של עורך דינה הייתה כי דחיית בקשתה, בשתי הפעמים, אינה חוקית לפי סעיף 197 לחוק הביטוח הלאומי, שכן היא נחשבה לעולה חדשה בשנת 1998 עת עלתה לישראל כבוגרת, ולא בשנת 1973 כאשר עלתה עם משפחתה בגיל 3 וחצי. עוד טענה עורכת הדין כי היו נסיבות מקלות, בשל מצבה הנפשי של מרשה, שמנעו ממנה לערער על הדחייה משנת 2002 במועד. הנתבעת טענה כי החלטות 2002 ו-2015 היו סופיות מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי מצבה הנפשי הפריע לה להגיש תביעה קודם לכן וכי ניתן לבחון את התביעה משנת 2015 על פי פסק דין שניתן לאחרונה התומך בעמדת התובעת. השופט קבע כי מאחר שהנתבעת הסכימה לבחון מחדש את התביעה משנת 2015 ולחזור בה מסיבת הדחייה, ההחלטה האם היא נדחתה כדין או לא רלוונטית. עוד קבעה השופטת כי יש צורך במומחה רפואי שיחליט האם מצבה הנפשי של התובעת מנע ממנה לטפל בענייניה וכי התיק יועבר לדיון מלא בעדות מומחה. הנתבעת התבקשה להגיש עד נובמבר 2017 מסמכים הקשורים להנחיות הפנימיות שלה לאישור תביעות רטרואקטיביות ולאחר מכן יעמדו לרשות התובע 30 יום להגיש תצהירי עדות עקרונית.