תמ"ש 7266-02-14

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירתה של אם לאשר את הגירת בנה הקטין לארצות הברית, בעקבות מעברה לשם בעקבות פרידה מאביו של הילד. האם עזבה במקור את ישראל מתוך כוונה להכין שם חיים לבנה, אולם הבן נשאר בישראל עם אביו לאחר גירושי ההורים. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של התיק, כולל חייה החדשים של האם בארה"ב, נישואיה החדשים ולידת בתה, לצד ניסיונותיה הקודמים לצרף אליה את בנה, שסורבו על ידי בתי המשפט. האב התנגד לעתירה הנוכחית בטענה כי האם נטשה את הבן וכי חייו מרוכזים בישראל, בקרב משפחתו וקהילתו. פסק הדין מתבסס על עקרון טובת הילד, תוך בחינת ממצאי חוות דעת מומחה ממכון שקד, שגם חקירתה הנגדית נשקלת. חוות הדעת משרטטת את מצבם הנפשי של ההורים ושל הילד, וקובעת כי בעוד שלשני ההורים קשיי אישיות ניכרים, הורות האם עדיפה על זו של האב. המומחה ממליץ לאפשר לילד להגר עם אמו, המלצה שהשופט מקבל, למרות הטלטלה שהדבר יגרום לחיי הילד בישראל. השופטת מפרטת את תנאי ההגירה של הילד, לרבות המשמורת הזמנית של האם, זכותו של האב לבקר את הילד בארה"ב וביקורי הילד אצל אביו בישראל, וכן מדגישה את הצורך בתמיכה פסיכולוגית לילד בתקופת המעבר. פסק הדין נועד לאזן בין צרכי הילד לבין הקשיים שיעמדו בפניו על ידי עקירת חייו, ובסופו של דבר לקבוע כי יכולתה של האם להורות לו, וחוסר נכונותו של האב לשתף עמה פעולה, הופכים את ההגירה לאפשרות הטובה ביותר. פסק הדין מסתיים בדגש על טובת הילד כשיקול ראשון במעלה ועל הצורך בתמיכה פסיכולוגית בעת מעבר כזה. האם אינה נדרשת לשאת בהוצאות המשפט של האב, והתיק נותר פתוח לפיקוח.