ת"א 29156-05-13

תקציר

התובע, שמאי רכב, נפגע בשתי תאונות דרכים נפרדות והגיש שתי תביעות נזיקין. התביעה הראשונה, נגד סהר ציון ביטוח ואבנר ביטוח נפגעי רכב, נדחתה בפשרה לפני הצגת הראיות. התביעה השנייה, כנגד מאגר המידע הישראלי לביטוח רכב, נדונה במתכונת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן התאונה הוכרה כקשורה לעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע אף הוא את נכותו של התובע. הצדדים הסכימו כי הנתבע אחראי והמחלוקת נסובה סביב גובה הנזקים בלבד. התובע טען כי נבצר ממנו לעבוד בעקבות התאונה השנייה ותבע פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, סיוע לצד ג' והוצאות רפואיות ונסיעות מוגברות. הנתבע טען כי נכותו התפקודית של התובע לא הייתה מלאה וייחסה את שעות עבודתו המופחתות לתאונה הראשונה ולאירוע לבבי שהתרחש בעקבותיה. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע בעקבות התאונה השנייה לא הייתה מוחלטת, וציין כי הוא המשיך לנהל את עסקיו, לחתום על דוחות שמאות ולהתייצב בבית המשפט. עוד נמצא כי התובע לא זימן עדים רלוונטיים שיתמכו בטענותיו, לרבות עובדי החברה שלו. עם זאת, היא הכירה בחומרת פגיעתו של התובע ובהשפעתה על עבודתו ועל חיי היומיום שלו. באשר לבסיס השכר של התובעת, דחה בית המשפט את טענת התובעת כי יש לקצוב אותה על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. במקום זאת, היא קבעה שכר חודשי של 22 אלף שקל לאחר מס, בהתבסס על הערכת הראיות והדוחות שהגישו הצדדים. בית המשפט פסק לתובע 750,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר, בהתחשב באי המצאת מסמכים מסוימים ובחובת הפחתת הנזקים. בגין הפסד השתכרות עתידי פסק בית המשפט 1,400,000 ₪, המחושב לפי שיעור היוון של 3% ובהתבסס על נכותו התפקודית של התובע ושנות העבודה הצפויות עד גיל 70. תביעותיו של התובע לאובדן פנסיה וזכויות סוציאליות נדחו, שכן בית המשפט קבע כי הוא היה נשאר עצמאי גם אלמלא התרחשה התאונה. עצמאים מפרישים לפנסיה שלהם מסך הכנסתם. לתובע נפסקו 450,000 ₪ עבור סיוע צד ג' בעבר ובעתיד, וכן 25,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות מוגדלות. כמו כן פסק לו בית המשפט 122,603 שקלים בגין כאב וסבל. סך הנזק שנפסק לתובע היה 2,747,603 ₪. עם זאת, לאחר ניכוי 3,675,184 ₪ בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, וכן תשלום ביניים קודם בסך 8,000 ₪, מצא בית המשפט כי תביעת התובע בטלה. בנוסף, קבע בית המשפט כי התאונה אירעה בעת שהתובע עבד בחברתו והשתמש ברכב חברה. לפיכך, הוא לא היה זכאי ל-25% מהנזק כפי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי. התובע חויב לשלם הוצאות משפט מופחתות בסך 8,000 ₪, שיתווספו לתשלום הביניים הקודם שקיבל מהנתבעת. סכום זה יישא ריבית עד שיוחזר לנתבע. בסופו של דבר, התביעה נדחתה.