פ"ה 62807-05-17

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב תביעתו של פרופ' קונסטנטין וולך, המבקש קידום מפרופסור חבר לפרופסור מן המניין בטכניון (הנתבע). וולך מועסקת בטכניון משנת 1994 ומשמשת כיום כמרצה בכירה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. הליכי הקידום של הטכניון כוללים שלבים רבים של דיונים והפניות בוועדות האקדמיות. טענתו של וולך מתמקדת בפגמים לכאורה בהליכים אלה, ובפרט היעדר נוכחותו בדיונים, היעדר מידע על טענות נגד מועמדותו והדרישה ל"יוזם" להתחיל בהליך. הוא גם מערער על החלטות הוועדות האקדמיות בטכניון בנוגע לקידומו, בטענה שהן בלתי סבירות ומבוססות על עובדות שגויות. בית המשפט סוקר בהרחבה את התשתית העובדתית, את טענות הצדדים ואת המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית המסדירה את החופש האקדמי ואת התערבותם המוגבלת של בתי המשפט בהחלטות אקדמיות. מסקנת הדו"ח היא כי נהלי הטכניון עולים בקנה אחד עם הנורמות האקדמיות ואינם פוגעים בזכויותיה של וולך להליך הוגן או לצדק טבעי. בית המשפט מוצא כי הדיונים מתנהלים בסודיות כדי להבטיח דעות כנות וחופשיות של חברי הוועדה. עוד נקבע כי זכויותיו הפרוצדורליות של וולך נשמרו, ומועמדותו נבחנה ביסודיות על ידי הוועדות, לרבות מתן סיכומים ומתן אפשרות לחברי הסגל לסנגר מטעמו. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי תקנון הטכניון, המחייב "יוזם" להליך הקידום, הוא עקרון יסוד בהליכי קידום אקדמי ואינו נוגד את תקנת הציבור או תום הלב. גם טענותיה הפרטניות של וולך נדחות, שכן בית המשפט מוצא כי החלטות הוועדות האקדמיות היו מנומקות היטב ומבוססות על קריטריונים למצוינות אקדמית. וולך לא הביאה ראיות להפרכת עמדות הוועדות או לפגיעה כלשהי בכללי הצדק הטבעי או החופש האקדמי. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענותיה של וולך בנוגע להבטחות שניתנו על ידי המנכ"ל הקודם והדיקן הנוכחי של הפקולטה שלו, שכן הן אינן נתמכות בראיות. לסיכום, בית המשפט פוסק לטובת הטכניון וקובע כי החלטותיו בנוגע לקידומה של וולך היו כדין ובמסגרת שיקול דעתו האקדמי. וולך חויבה לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין.