תא"מ 25327-11-13

תקציר

השופט בחן את חומר הראיות ומצא כי הפגישה תואמה מראש. טענת התובעת כי הנתבע פרץ למשרדה ללא רשות לא הייתה משכנעת. עוד קבע השופט כי התובע לא הצליח להוכיח את המילים הספציפיות בהן השתמש לכאורה הנתבע במהלך הפגישה. הנאשם הודה כי השתמש במילים "טיפש" ו"זוהמה", אך הכחיש כי השתמש במילים "בן זונה". השופטת שקלה את ההקשר שבו נאמרו הדברים וקבעה כי אין בהם משום לשון הרע כהגדרתה בחוק. במקום זאת, מילים אלה היו רק עלבונות שהוחלפו במהלך ויכוח סוער. בנוסף, השופטת ציינה כי גם אם הדברים היו נחשבים לשון הרע, עדיין הנתבע היה זכאי להקלות על פי החוק בשל התנהגותו של התובע ונכונותו להתנצל. בסופו של דבר נדחתה התביעה והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.