ר"ע 359/85

תקציר

פסק הדין מתייחס לשאלה למי יש סמכות לדון בתביעות הנוגעות להסכמי ממון בין בני זוג. בית המשפט העליון קבע כי תפקידו של המאשר את ההסכם, בין אם הוא שופט, שופט או עורך דין לענייני נישואין, הוא פורמלי. על כל פגם בתוכן ההסכם או בנכונות הצדדים להתקשר בו יש לערער באותה מערכת. עם זאת, אם בעל דין מעוניין לטעון כי ההסכם בטל, הוא יכול לפנות לכל ערכאה שיפוטית בעלת סמכות, כל עוד הדבר מצוי בגדר מעמדם האישי של הצדדים, והצדדים מסכימים במפורש או במשתמע שהעניין יידון בבית הדין הרבני. במקרה ספציפי זה, מאחר שהתביעות חורגות מתחום המעמד האישי, ואין הסכמה שבית הדין הרבני ידון בעניין, לבית המשפט המחוזי יש סמכות. עוד הדגיש בית המשפט כי הליך האישור הוא פורמלי, והסכמי ממון, לכשיאושרו, שקולים להחלטות בית המשפט. במקרה הספציפי דנן נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 800,000 ₪.