ע"פ 3027/08

תקציר

ערעור זה מערער על הרשעתו של המערער מכוח חוק עזר של עיריית חיפה בשל חניה במקום המיועד לנכים. המערער, שהוא נכה בעצמו ובעל תו חניה לנכה, טען כי המקום פנוי ולא גרם לסכנה או להפרעה, וכי חוק העזר סותר את חוק חניה לנכה. המשיב טען כי המערערת החילה את החוק באופן סלקטיבי וכי חוק העזר אינו סותר חקיקה גבוהה יותר. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא השופט כי המערערת אכן מילאה אחר הדרישות לפי חוק החניה באזורים מוגבלים, וכי המשיב לא הביא כל ראיה לסתור זאת. תוך הכרה בכך שחוק העזר נחקק כדין ואינו סותר חקיקה ראשית, הדגישה השופטת כי תכליתו, כמו החוק, היא לסייע לנכים. הם הגיעו למסקנה כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה – כאשר נכה אחר לא הגיע או נחסם, וכאשר לא נשקפה למערער סכנה או הפרעה – משמען כי איסור התמרור אינו חל במקרה זה. כמו כן, הציע השופט לבחון מחדש את הליך הקצאת חניות הנכים, תוך הבחנה בין מוגבלי ניידות לבין מוגבלים אחרים. משכך, התקבל הערעור על תנאי: פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר בוטל, והמערער זוכה, תוך ציון השופט כי נסיבות מקרה זה הן המפתח להכרעתו.