ע 41/17

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילות אמרתו של נפגע עבירה, תוך פירוט הנזקים ארוכי הטווח שנגרמו כתוצאה מהעבירה, שתוכנם לא שותף קודם לכן עם ההגנה. בית המשפט מכיר במעמדם המיוחד של נפגעי עבירה ובזכותם להשמיע את טענותיהם בשלב הענישה, גם אם לא הוגשו לעיון מוקדם. עם זאת, מודגש כי יש לשתף את דברי הקורבנות עם ההגנה מראש במידת האפשר, על מנת להבטיח משפט הוגן. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי היה על התביעה לאפשר להגנה לבחון את עדות הקורבן על הנזקים, שכן תוכנה לא היה ידוע מראש. עם זאת, בית המשפט מדגיש את חומרת העבירות, לרבות פגיעה בפרטיות והטרדה מינית, ומדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מרכזיים, כגון כבוד הפרט, פרטיות ואחווה בין חיילים. מעשיו של המערער, הכוללים צילום בסתר ושיתוף תמונות וסרטונים אינטימיים ללא הסכמה, מתוארים כהפרת אמון וידידות חמורה. פסק הדין דן בעקרון ההלימות, במדיניות הענישה הרווחת ובצורך במסר מרתיע. בית המשפט בוחן את נסיבות העבירה, את קבלת האחריות של המערער, את עברו הנקי ואת פוטנציאל השיקום. בעוד התביעה מבקשת להחמיר בעונש, בית המשפט מוצא את גזר דינו של בית משפט קמא סביר באופן כללי, למרות הטעות בעדות הקורבן. בסופו של דבר, ערעורי התביעה וההגנה נדחים, וגזר הדין המקורי עומד בעינו. המערער נדרש להתייצב ולהתחיל לרצות את עונשו במועד קצוב.