עת"מ 18400-09-11

תקציר

העותרת, אזרחית ניגריה, ביקשה מקלט בישראל בטענה שתהיה בסכנה אם תוחזר למולדתה. עם זאת, השופט פסק נגדה, וקבע כי היא לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח חשש מבוסס לביטחונה. גרסתה של העותרת הכילה סתירות וסתירות שפגעו באמינותה. היא לא סיפקה ראיות התומכות בטענותיה, כגון הסבר מותו של בעלה או המצאת מסמכים הפונים לרשויות הניגריות לקבלת הגנה. יתר על כן, הפחד שלה מפני רדיפה היה סובייקטיבי וחסר בסיס אובייקטיבי, והיא לא הראתה שהיא לא יכולה להגן על עצמה באזורים אחרים של ניגריה. השופט הגיע למסקנה כי החלטת המשיב לשלול מקלט הייתה סבירה, והביאה לדחיית העתירה. ללא ראיות משכנעות ושאלות סביב גרסתה, השופט לא ראה סיבה להתערב בהחלטה המקורית. העותר דחה בעבר הצעת פשרה, והשופט לא קידם אותה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.