בג"צ 159/84

תקציר

במקרה זה עסק בג"ץ במעמדו המשפטי ובצו גירוש של עותר שהואשם בהיותו מסתנן שנכנס לרצועת עזה שלא כדין לאחר מלחמת ששת הימים. העותר, בעל הרשעות קודמות בגין פעילות עוינת, טען כי אין לראות בו מסתנן שכן נכח לכאורה במהלך מפקד האוכלוסין בעזה בשנת 1967, שהיה אמור לזכות אותו בתושבות חוקית. עם זאת, בית המשפט זיהה כי העותר חצה את הגבול לאזור שלא כדין לאחר המלחמה, ובכך ביטל כל תביעה לתושבות חוקית המבוססת אך ורק על השתתפות במפקד האוכלוסין. בית המשפט הדגיש כי עצם ההשתתפות במפקד האוכלוסין אינה מקנה מעמד חוקי, במיוחד כאשר הכניסה לשטח כזה טעונה היתר לאחר המלחמה. בעוד צו הגירוש בוטל בתחילה מתוך תקווה שהעותר יימנע מלסכן את ביטחונו, עדויות על פעילותו החתרנית המתמשכת עוררו בחינה מחודשת. העותר לא הוכיח כל שינוי חוקי במעמדו; לפיכך, ביטול צו הגירוש הקודם לא הפריע לפעולות מנהליות נוספות לאור הערכות ביטחוניות חדשות. בית המשפט קבע כי השיקולים התומכים בשלום הציבור ובביטחונו גוברים על שמירת תושבותו של העותר בשטחים. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ההחלטה להוציא מחדש את צו הגירוש, והדגיש את הצורך בהחלטות מנהליות הניתנות להתאמה בנסיבות משתנות, במיוחד בכל הנוגע לביטחון המדינה. העתירה נדחתה, תוך שהיא מאשרת את סמכותו של המשיב לפעול בהתאם לצרכי הביטחון המתפתחים ולחובות החוק.