ת"א 38275-02-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעת נזקי גוף שהוגשה על ידי תובע שטען לרשלנות רפואית. התביעה נדחתה ביום 5.10.2021 לאחר שלוש ישיבות הוכחות. התובעת, שלא ביקשה פטור מאגרות בעת הגשתה, מבקשת כעת פטור מתשלום יתרת האגרות. הבקשה נדחית בשני סעיפים. ראשית, על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), על המבקש להוכיח אי יכולת לשלם את האגרה לצד גילוי מלא על מצבו הכלכלי, לרבות דפי בנק ומקורות הכנסה בחצי השנה האחרונה. המבקש לא עמד בדרישות אלה, דבר המקשה על בירור מצבו הכספי. שנית, היישום הוא בטרם עת. על פי תקנה 14(ב) לתקנות האמורות, עמדו בפני המבקש 15 ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה להגיש את בקשתו לפטור. בקשת התובע, שהוגשה חמישה חודשים לאחר פסק הדין, מתעכבת משמעותית ולכן אין עילה מספקת לפטור. לפיכך, התובע אחראי לתשלום מלוא האגרה בניכוי הסכום הראשוני ששולם בעת הגשת התביעה. החלטה זו נועדה לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין להבטיח שהקופה הציבורית לא תישלל שלא בצדק מכספים. המבקש רשאי לנסות לנהל משא ומתן על הסדר תשלומים עם הרשויות הרלוונטיות.