רע"פ 2430/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, שנדחה, בעקבות הרשעה במרמה באי תשלום מס הכנסה בבית משפט השלום בנצרת. נגד המבקש, שעסק בקבלנות לעבודות מתכת, בנייה ואספקת ציוד, הוגש כתב אישום בגין עבירות הנוגעות לחשבוניות הוצאה כוזבות בסך של כ-850 אלף ₪. החשבוניות היו על שם א.פ. בנין בנין ופיתוח בע"מ, אך לא הייתה מאחוריהן עסקה בפועל. בית משפט השלום הרשיע את המבקש, קבע כי הגנתו אינה אמינה, והטיל עליו עונש של 11 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנסות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, והסכים כי התביעה הציגה תשתית ראייתית מספקת לאישומים וכי המבקש לא הצליח להפריך זאת. לאחר מכן פנה המבקש לערכאה גבוהה יותר, וביקש רשות ערעור, שגם היא נדחתה. בית המשפט העליון הסכים עם ממצאי הערכאות הנמוכות יותר והדגיש כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לאופיין הפיקטיבי של החשבוניות, וכי ניסיונותיו של המבקש להפריך טענות אלה לא היו מספקים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי עניינו של המבקש לא העלה סוגיות עקרוניות, וכי הכרעת הדין אינה פוטרת את התביעה מהצגת תשתית ראייתית לאישומים אלה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונש המאסר.