תר"מ 55/20

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת ועדת הבחירות המרכזית (תר"מ 55/20)** החלטה זו של ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט סלים גיובראן, עוסקת בבקשה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959. העתירה מהווה המשך להליך קודם, בו נדחתה עתירה קודמת בהיעדר מיצוי הליכים. ההחלטה בוחנת מספר טענות שהועלו על ידי העותר בנוגע לתעמולת בחירות אסורה מצד ראש עיריית ירושלים והעירייה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **מיצוי הליכים:** ההחלטה מדגישה את העיקרון המשפטי של מיצוי הליכים, כפי שבא לידי ביטוי בדחיית העתירה הקודמת. הדבר מרמז על כך שוועדת הבחירות מצפה כי הצדדים יפעלו לפתרון סכסוכים ויתייחסו להוראות החוק טרם פנייה לערכאות שיפוטיות. 2. **היקף איסור תעמולת בחירות:** * **פרסומים "בארכיון" והסרתם:** בנוגע לטענה בדבר "בשורות תקציב עיריית ירושלים 2013", נקבע כי אם הפרסומים אינם זמינים דרך האתר הראשי אלא ב"ארכיון", ונטען כי הוסרו, אין מקום ליתן צו. עיקרון זה נוגע להבחנה בין פרסום פעיל לבין ארכיון, ולהתייחסות להסרת פרסומים כמבטלת את הצורך בצו. * **הסרת תמונות ראש העיר:** כאשר העותר עצמו מציין כי התמונות הוסרו, וגם עמדת המשיבים היא שהן הוסרו, הדבר מוביל לדחיית הבקשה לצו. ההתייחסות היא לעובדה שהבעיה נפתרה. * **אירועי תעמולה אסורה:** הנקודה המשמעותית ביותר בהחלטה היא ביחס לפסטיבל הפיוט. נקבע כי אין לקבל את טענת ראש העיר כי נשא "דברי ברכה קצרים" ללא תעמולה. ועדת הבחירות מבססת את החלטתה על עבר (תר"מ 28/20 זינדר נ' יסעור) שבה נדונה השתתפות ראש העיר באירועים דומים. **החידוש כאן** הוא הקביעה שגם דברי ברכה, כאשר הם נאמרים על ידי ראש העיר באירוע ציבורי, עשויים להיחשב לתעמולת בחירות אסורה, במיוחד כאשר לא הובא פירוט או גיבוי לתצהיר בנוגע לתוכן הדברים. * **הצו שניתן:** ועדת הבחירות מורה על צו האוסר על ראש העיר לנאום באירועים לשם קיום תעמולת בחירות אסורה, **בכפוף לקבלת אישור מאת היועץ המשפטי של העירייה**. זהו חידוש מבחינת תנאי למתן הצו, המאפשר גמישות מסוימת תוך הקפדה על ייעוץ משפטי פנימי. 3. **איגרת ברכה לתלמידי כיתה א':** * **מבחן הדומיננטיות:** טענת ראש העיר כי הדברים באיגרת עומדים במבחן הדומיננטיות (כלומר, שמו ותמונתו אינם הופכים את הפרסום לתעמולת בחירות) נבחנת. * **עילת התביעה הלא מפורטת:** הדחייה של טענה זו מבוססת על כך שהעותר לא פירט דיו את עילת התביעה – מתי חולקה האיגרת ומהי העילה הספציפית המבדילה אותה מפרסום מותר. * **הקשר לפרסומים במימון ציבורי:** הוועדה מפנה להחלטות קודמות שלה (תר"מ 14/20 "למען התושבים" נ' חופרי; תר"מ 24/20 רישפי נ' יסעור) שבהן נקבע איסור לכרוך את שמו של ראש העיר בפרסומים במימון כספי ציבור. הדבר מדגיש את ההבחנה בין איגרת אישית לבין פרסומים ממומנים על ידי הרשות המקומית. 4. **גלויות ופרסומי ברכה באתר העירייה:** * **חוסר קונקרטיות:** כמו במקרה איגרת הברכה, גם כאן, כאשר העובדות אינן מבוססות באופן קונקרטי אלא באופן כוללני, נדחית הבקשה לצו. * **אזהרה עתידית:** ההחלטה מדגישה כי אי-מתן צו אין בכך כדי להכשיר את הפעולה, ומומלץ למשיבים לפעול להסרת פרסומים אסורים באופן יזום. 5. **התנהלות הצדדים בכתבי הטענות:** * **"ניקיון כפיים" וטענות מוגזמות:** הוועדה מותחת ביקורת על התנהלות הצדדים שהשחירו זה את זה בכתבי הטענות, תוך שימוש מוגזם בטענות כמו "ניקיון כפיים". * **וועדת הבחירות ככלי:** הובהר כי ועדת הבחירות אינה כלי שניתן להשתמש בו לצורך התמודדות בבחירות, וכי יש לשקול בכובד ראש את הצורך בהגשת עתירות נוספות. * **ביקורת על כתב העתירה:** נרשמה ביקורת זהירה על כתב העתירה עצמו, לפיה אינו "דוגמה ומופת" בהצגת העובדות, וכי יש בו ניסיון להטיל דופי במשיב 1. הדבר מרמז על תפיסה של הוועדה כי על הצדדים להציג את הדברים באופן עובדתי ומדויק. 6. **פקודת בזיון בית משפט:** * **תנאי למתן צו:** בקשה לביזיון בית משפט, כפי שהופיעה בכותרת העתירה, נדחתה. ההחלטה מבהירה כי בקשה זו כפופה למתן צו קודם. מאחר שלא ניתן צו בהחלטה הקודמת, נדחית בקשת הביזיון. עיקרון זה מדגיש את הפרוצדורה הנדרשת להגשת בקשות מסוג זה. **סיכום:** החלטת ועדת הבחירות המרכזית מדגימה את יישום חוק הבחירות (דרכי תעמולה) במקרה קונקרטי. היא משקפת גישה מחמירה ביחס לתעמולת בחירות אסורה, במיוחד כאשר היא נובעת מפעולות של נבחרי ציבור. נקודות המפתח כוללות את ההבחנה בין פרסומים פעילים לארכיוניים, את חשיבות הפירוט בעתירות, את החידוש בנוגע לאיסור נאומים באירועים (גם אם ב"דברי ברכה"), ואת הדרישה למיצוי הליכים. בנוסף, ההחלטה מעבירה מסר ברור לצדדים בנוגע להתנהלות ראויה בפני ועדות הבחירות, תוך הדגשה כי אינן זירה להתמודדויות פוליטיות בלתי מבוססות.