ב"ל 40858-02-20

תקציר

פסק הדין מתאר מחלוקת בין עובד למעסיק בנוגע לשכר שלא שולם. העובד טען כי לא שולם לו מלוא שכרו כפי שהוסכם בחוזה העבודה עבור החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2017. בית הדין בחן את הסכם העבודה, אשר פירט את שכרו הכולל של העובד ואת הפירוט החודשי שלו. נמצא כי העובד לא קיבל את מלוא השכר כמפורט בהסכם עבור החודשים האמורים. בית הדין קיבל את טענת המעסיק כי לעובד אכן שולם השכר הנכון עד למועד פציעתו, למעט הפרש של 1,129.72 ₪ בנובמבר 2017, תוצאה של חישוב בדיעבד. סכום זה, קבע בית הדין, מייצג את השכר שלא שולם לעובד. יתר על כן, בית המשפט קבע כי צד שלישי, שהיה מעורב גם הוא בתיק, לא נדרש לשלם הפרשי פנסיה כלשהם משום שהפרשי השכר היו קטנים יחסית ונבעו מהחישוב הרטרוספקטיבי שערך בית המשפט. השופטת, אירית הרמל, הדגישה כי פסק הדין אינו מתייחס לטענת הצד השלישי כי העובד לא מילא את חלקו בהסכם, שכן טענה זו לא הוצגה באופן פורמלי. לבסוף, פסק בית הדין לנתבעת את הוצאות העובד, שהסתכמו ב-3,000 שקל, יחד עם זכות ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום. פסקה מקיפה זו מתמצתת את עיקרי פסק הדין, ומאזנת בין הסבר מפורט לבין סיכום תמציתי של עיקרי הממצאים והפסיקות.