ת"ד 2570-04-12

תקציר

התיק סובב סביב תאונת אופנוע בה נפצע האופנוען באורח קשה ותבע את הנתבע בטענה לנהיגה רשלנית. המחלוקת המרכזית היא המהירות ושינויי הנתיב של שני כלי הרכב וכשירות הכביש של האופניים. האופנוען טוען כי נסע במהירות של 60 קמ"ש ורכבו של הנאשם פגע בו בנתיבו, בעוד הנאשם טוען כי האופנוע נסע במהירות מופרזת וזיגזג בצורה מסוכנת. עדויות מומחים תומכות בטענות הנתבע על כך שמהירות האופניים גבוהה מ-100 קמ"ש ומצבם הלא בטיחותי עקב תאונות קודמות. השופט מוצא את גרסת הנאשם לאירועים אמינה, עקבית והגיונית, במיוחד לאור היעדר רישיון האופנוע של האופנוען ומצבו הרעוע של האופנוע. השופט מגיע למסקנה כי נהיגתו הפזיזה של האופנוען גרמה לתאונה ותגובתו של הנאשם, אף שלא צלחה, הייתה סבירה בנסיבות העניין. גורמים מרכזיים כוללים את מסגרת הזמן הקצרה, שינויי הנתיב הקודמים של האופנוען והלחץ הקיצוני בו התמודד הנאשם. כך, השופט פוסק לטובת הנאשם, ומדגיש כי נהג סביר במעמדו של הנאשם היה מגיב באופן דומה ומזכה אותם, בנימוק של ספק סביר.