ת"א 4320-08-18

תקציר

הנתבעת פרסמה פוסט בפייסבוק ופנתה לשדרן רדיו תוך שהיא מכפישה את התובעת, שהייתה עורכת דינו של אביה. הפוסט פירט את בעיותיה של הנתבעת עם אביה, לרבות טענותיה להונאה ולהונאה שלו, והאשים בעקיפין את התובעת בשיתוף פעולה במעשים לכאורה אלה, ותיאר אותו כ"מושחת", "נוכל" ו"נבל". התובע תבע בגין לשון הרע. בית המשפט פסק לטובתו, וקבע כי הפרסומים מהווים לשון הרע וחוסר תום לב, שכן הם אינם נחוצים באופן סביר להגנתו של הנתבע, אינם בגדר דעה, ואינם נופלים תחת אף אחת מההגנות החוקיות בגין לשון הרע. התובע אמנם לא הביא ראיות לנזק חמור, אך פסק לו פיצויים בסך 26,000 ש"ח, יחד עם 3,362 ש"ח הוצאות ו-4,500 ש"ח שכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי הנתבע תוך 45 יום. פסק הדין ציין גם את חוסר החרטה של הנתבעת ואת השימוש החוזר ונשנה שלה בשפה פוגענית לאורך כל ההליך המשפטי. החלטה זו התקבלה תוך בחינת האיזון החוקתי בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב.