ע"א 286/89

תקציר

במקרה הנדון, למערערת, ילידת 1958, נגרמה נכות אורתופדית בשיעור של 19% כתוצאה מתאונת דרכים ביום 15.1.1983, אשר בגינו חייב המשיב בפיצויים. הערעור מערער על הפיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר וכושר השתכרות עתידי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 20.3.89. בית המשפט פסק למערער במקור 4,223 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר עד ליום 19.10.88 ו-15,000 ₪ בגין כושר השתכרות עתידי. המערערת טענה כי הפיצוי צריך לשקף את אחוזי הנכות, שמשמעותם אובדן כושר השתכרות משמעותי. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער, איש מחשבים, הסתגל ביעילות, תפקד מצוין בתחום בו בחר, והשתכר באופן משמעותי מעל הממוצע למרות מוגבלותו. עדויות, לרבות של המערער ושל מומחה, תמכו בעמדת בית המשפט כי הנכות לא פגעה באופן מהותי בכושר ההשתכרות שלו. למרות שהוכרה השפעה עתידית אפשרית של הנכות, בית המשפט קבע כי פיצוי של 15,000 ₪ סביר בנסיבות העניין, לא נמוך מספיק כדי להצדיק התאמה. בנוסף, לגבי השתכרות העבר, נקבע כי כל הפסד אחר אינו קשור לתאונה. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.