ע"פ 4907/01

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של הריגה נגד המערער, שנהג במשאית עם נגרר שהובילה גרוטאות מתכת. תאונה אירעה כאשר הרכב התנתק מהנגרר ונפל על שני הולכי רגל ונהרג במקום. בערעור נטען כי סיבת התאונה הייתה פגמים מכניים בקרוואן שהמערער לא יכול היה לדעת עליהם, וכנהג שכיר הוא אינו אמור לשאת באחריות פלילית. עם זאת, בית המשפט מקבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקובע כי מודעותו של המערער לרתימה לקויה ולסיכונים הפוטנציאליים, יחד עם רשלנותו בטיפול בהם, מעידים על פזיזות. חוות דעת המומחה מטעם התביעה, אותה מקבל בית המשפט, מייחסת את סיבת התאונה לרתמה הלקויה, שיצרה סיכון שהתממש בשל גורמים אחרים. טענת המערער כי קפיץ שבור בקרוואן גרם לתאונה נדחית, שכן היא אינה מתיישבת עם חומר הראיות. אשר ליסוד הנפשי, מצטרף בית המשפט לקביעתו של בית משפט קמא בדבר פזיזות, בהדגישו כי די במודעותו של המערער לפגמים ולתוצאותיהם האפשריות לצורך הרשעה בהריגה. העובדה שהוא היה נהג שכיר אינה פוטרת אותו מאחריות, שכן נהגים מחויבים לוודא שרכבם ראוי לכביש. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה, אך העונש מופחת מעט: תקופת המאסר מוארכת ל-30 חודשים, ותקופת הפסילה בגין נהיגה ברכב פרטי מקוצרת לשבע שנים.