ת"א 8734-07-23

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לתיקון כתב תביעה - חמו ואח' נ' טופולסקי-רצף בע"מ (ת"א 8734-07-23) **מבוא:** החלטה זו של בית משפט השלום בקריות עוסקת בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי התובעים, במסגרתה עתרו להוסיף נתבעת נוספת, חברת "ע.צ.ה תעשיות ומסחר (1998) בע"מ" (להלן: "חברת עץ ועצה"), וכן להוסיף עילות וטענות חדשות, המבוססות על קביעות מומחה בית המשפט. ההחלטה מתייחסת למסגרת הנורמטיבית של תיקון כתבי טענות תחת התקנות החדשות לסדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, וליישום עקרונות אלו על נסיבות המקרה הספציפי. **המסגרת הנורמטיבית והחידוש הפרוצדורלי:** התקנות החדשות לסדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") מציבות מסגרת מעט שונה לתיקון כתבי טענות בהשוואה לתקנות הישנות. בעוד שגישת בתי המשפט הייתה ליברלית בדרך כלל, התקנות החדשות שואפות לצמצם את היקף התיקונים המותרים, ולכוון להליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בשיקולים כגון התנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני, והמטרה שהתיקון צפוי להשיג. **נקודה מרכזית בדיון המשפטי היא השינוי הפרוצדורלי המהותי בין התקנות הישנות לחדשות בנוגע לתיקון כתב טענות לאחר הגשת חוות דעת מומחה.** בעבר, לפי תקנה 136 לתקנות הישנות, ניתן היה לתקן את כתבי הטענות תוך 15 יום מקבלת חוות דעת מומחה ללא צורך ברשות בית המשפט. תקנה זו **אינה קיימת עוד** בתקנות החדשות. כעת, כל תיקון, בכל שלב, מחייב בקשה לבית המשפט לפי תקנה 46(א) לתקנות החדשות. כמו כן, בית המשפט מדגיש, כי גם לפי התקנות הישנות, תיקון כתב תביעה על בסיס חוות דעת מומחה היה אפשרי בדרך כלל רק מקום בו התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן. הדבר מצביע על מגמה של ריסון בבקשות לתיקון, גם אם השיקולים בבחינת הבקשה לקוחים בחלקם מהפסיקה שפירשה את התקנות הישנות. **יישום העקרונות על המקרה הנדון:** בית המשפט דוחה את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה, הן לגבי הוספת חברת "עץ ועצה" כנתבעת ישירה, והן לגבי הוספת הטענות החדשות נגד הנתבעת, "טופולסקי-רצף בע"מ". הנימוקים לדחייה מבוססים על מספר שיקולים עיקריים: 1. **התנהלות התובעים וחוסר תום לב:** * **שיהוי והתנהלות קודמת:** בית המשפט מצא כי התובעים ידעו על חברת "עץ ועצה" כיבואנית הפרקט מראשית ההליך, וכי הנתבעת אף עתרה לצירופה כנתבעת בשלב מוקדם. התנגדותם הנחרצת של התובעים לצירוף זה, ולאחר מכן הגשת הבקשה הנוכחית, נתפסים כניסיון "להציל" את התביעה בעקבות קביעות המומחה, ולא כתוצאה מהתפתחות הליכים טבעית. * **אי-הוספת כל הצדדים האחראים:** בית המשפט מצביע על כך שגם אם חברת "עץ ועצה" תצורף כנתבעת, הדבר לא יביא להכרעה מלאה ויעילה של המחלוקת, שכן המומחה עצמו הטיל אחריות על גורמים שאינם צד לתיק, ובפרט על תקלות במערכת החימום התת-רצפתי. התנהלות זו, לשיטת בית המשפט, סותרת את העיקרון של בירור יעיל ומלא של המחלוקת. * **הוספת טענות נגד הנתבעת:** בית המשפט קובע כי הוספת הטענות החדשות נגד הנתבעת, המבוססות לכאורה על קביעות המומחה, נעדרת בסיס. לטענת בית המשפט, אין בחוות הדעת של המומחה כל תשתית להטלת אחריות נוספת על הנתבעת, אלא להיפך – המומחה קבע בשתי הזדמנויות כי אין מקום להטיל עליה אחריות. הדבר נתפס כניסיון לעקוף את מסקנות המומחה. 2. **פגיעה ביעילות ההליך ובאינטרס הציבורי:** * **הרחבת היריעה וסרבול הדיון:** תיקון כתב התביעה בשלב כה מאוחר, לאחר שכל ההליכים המקדמיים כבר הושלמו, יגרור סרבול משמעותי של ההליך, עיכובים נוספים, והוצאות משפטיות נכבדות לצדדים. הדבר נוגד את תכליתן של התקנות החדשות לשם ייעול, פישוט וקיצור הליכים. * **פגיעה בשאר הצדדים:** הנתבעת והצד השלישי ייפגעו כלכלית ופרוצדורלית מהצורך לנהל את ההליך מראשיתו, לאחר שכבר השקיעו זמן ומשאבים רבים. 3. **אי-התאמה להוראות התקנות החדשות:** * התקנות החדשות דורשות בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות. בית המשפט פירש זאת כמצדיק דרישה גבוהה יותר להוכחת נחיצות התיקון, במיוחד כאשר הוא מוגש בשלב מתקדם של ההליך. * הדגש על "קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן" מחייב איזון בין זכותו של התובע להעלות טענותיו לבין האינטרסים של שאר הצדדים ושל המערכת השיפוטית. **מבחינה משפטית-חדשנית:** ההחלטה ממחישה את השינוי המהותי שחל בגישת בית המשפט לתיקון כתבי טענות תחת התקנות החדשות. הדגש עובר מגישה ליברלית גורפת לגישה הדורשת איזון זהיר יותר, עם התייחסות משמעותית להתנהלות הצדדים, שלב הדיון, וההשלכות על יעילות ההליך. * **צמצום גמישות פרוצדורלית:** ביטול האפשרות לתיקון אוטומטי לאחר חוות דעת מומחה (תקנה 136 הישנה) מחייב את הצדדים להיות מודעים יותר למועדים ולשיקולים בטרם הגשת בקשה לתיקון. * **הדגשת תום לב ויעילות:** בית המשפט בוחן את הבקשה לא רק מבחינת נכונות הטענות, אלא גם מבחינת מניעיהן והשפעתן על ההליך הכללי. התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם תום לב או הגורמת לסרבול מיותר, תביא לדחיית הבקשה. * **חשיבות חוות דעת מומחה:** בעוד שחוות דעת המומחה משמשת לעיתים כבסיס לבקשות לתיקון, בית המשפט מבהיר כי אין בכך להצדיק תיקון אוטומטי. יש לבחון האם קביעות המומחה אכן תומכות בטענות החדשות, והאם הדבר משרת את מטרת ההליך השיפוטי. **היבטים משפטיים נוספים:** * **הבחנה בין עילות חדשות לעילות קיימות:** בית המשפט מרמז, כי לא יאפשר תיקון מקום בו מדובר בעילת תביעה חדשה שהראיות לה שונות מאלו של העילות המקוריות. * **שיקולי תקציב והוצאות:** ההחלטה להטיל הוצאות על התובעים משקפת את העובדה שהבקשה נדחתה, ונועדה להרתיע מפני הגשת בקשות בלתי מבוססות או המעכבות את ההליכים. **סיכום:** ההחלטה בעניין חמו ואח' נ' טופולסקי-רצף בע"מ מהווה דוגמה ליישום מחמיר יותר של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות. בית המשפט מדגיש את הצורך בשקידה ראויה מצד הצדדים, את חשיבות היעילות השיפוטית, ואת האיסור על שימוש לרעה בהליכים משפטיים. הדחייה של הבקשה לתיקון כתב התביעה, הן לגבי הוספת נתבע והן לגבי הוספת טענות, מבטאת את המגמה של בתי המשפט לשמור על סדר ועל התקדמות יעילה של ההליכים, תוך איזון קפדני של האינטרסים השונים.