רע"א 26260-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבר"א 26260-10-25 צורף נ' רוזן **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה. התיקון המבוקש כלל הגדלת סכום התביעה, הוספת סעד חלופי של צו עיקול קבוע, ומחיקת סעד חלופי אחר. בית המשפט המחוזי, בהתבסס על נימוקי בית המשפט קמא ועל הפסיקה העדכנית, דחה את בקשת רשות הערעור, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בניהול ההליך. **עקרונות משפטיים רלוונטיים** 1. **שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בניהול הליך:** הלכה פסוקה קובעת כי לבית המשפט הדיוני מוקנה שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ניהול ההליך, לרבות החלטות בעניין היתר לתיקון כתבי טענות. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות אלו רק במקרים חריגים, כגון כאשר ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת לעיוות דין, או חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות (ראו פסקה 8 להחלטה). 2. **תיקון כתבי טענות לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** תקנה זו אכן מאפשרת לבית המשפט לאפשר תיקון כתב טענות בכל עת. עם זאת, יש לבחון את הבקשה לאור מכלול שיקולים, הכוללים, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון צפוי להשיג. כמו כן, יש לשקול האם היעתרות לבקשה תוביל להארכה וסרבול של ההליך, וכן את האינטרס הציבורי ביעילות ההליכים והקפדה על כללים דיוניים (ראו פסקה 9 להחלטה). 3. **צמצום הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות:** הפסיקה האחרונה מלמדת על צמצום מסוים בגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות, אשר הייתה נהוגה תחת התקנות הישנות. כיום נדרשת בחינה קפדנית יותר של הבקשה, תוך התחשבות בשלב הדיוני ובהשפעה על התקדמות ההליך (ראו פסקה 9 ו-11 להחלטה). **החידוש בפסיקה / דגשים מיוחדים** * **הדגשת השלב הדיוני כשיקול מכריע:** החלטה זו מדגישה באופן מובהק את חשיבות השלב הדיוני בו מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה. במקרה זה, ההליך מתנהל קרוב לחמש שנים, התקיימו בו מספר דיוני קדם משפט והתיק קבוע להוכחות. בהינתן זאת, בקשה לתיקון הכוללת הגדלת סכום התביעה, הוספת חוות דעת עדכנית, והגשת כתב הגנה מתוקן וחוות דעת נגדית, נתפסה כגורמת להארכה בלתי מוצדקת של ההליכים (ראו פסקה 10 להחלטה). * **הוספת סעד חדש בשלב מתקדם:** בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט קמא לדחות את הבקשה להוספת סעד של צו עיקול קבוע. זאת, מכיוון שהסעד לא נדרש מלכתחילה, ולא נמצאה הצדקה להוספתו בשלב מתקדם של ההליך, במיוחד כאשר לא הייתה מניעה טכנית לכלול אותו בראשית ההליך. הדבר מתיישב עם הגישה המצמצמת את הגמישות בתיקונים בשלבים מאוחרים (ראו פסקה 10 להחלטה). * **השפעת התיקון על יעילות ההליך ועל בירור המחלוקת:** בית המשפט ציין כי יש לבחון האם התיקון המבוקש אכן יתרום לבירור המחלוקת בין הצדדים, ובמקרה זה, הושם דגש על המשקל המשמעותי שיש ליתן להתמשכות ההליכים. גם אם התיקון נראה טכני לכאורה, השפעתו על ההליך כולו גורמת לדחיית הבקשה (ראו פסקה 11 להחלטה). * **חוסר תום לב ושיהוי:** אף שהחלטת בית משפט קמא לא התייחסה באופן מפורש לחוסר תום לב, טענות המשיב לגבי שיהוי ניכר, ניסיון להטיל עליו נטל מיותר, והגשת תביעה ועילות חדשות שנים לאחר הגשת התביעה המקורית, היו בבחינת רקע להחלטה. הדבר מחזק את ההבנה כי גם טענות מהותיות בנוגע להתנהלות הדיונית יכולות להשפיע על החלטה בעניין תיקון כתבי טענות. **סיכום** החלטת בית המשפט המחוזי בבר"א 26260-10-25 צורף נ' רוזן מדגימה את המגמה בפסיקה הנוכחית, המגבילה את הגמישות בתיקון כתבי טענות, במיוחד בשלבים מתקדמים של ההליך. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית, ואת החשיבות הרבה שמייחסים כיום ליעילות ההליכים, מניעת סרבול, והקפדה על כללים דיוניים. הוספת סעדים חדשים או שינויים מהותיים בסכומי התביעה בשלבים מאוחרים, גם אם נטענים כנגזרים מהתפתחות השווי, עלולים להוביל לדחיית הבקשה, במיוחד כאשר הדבר מביא להארכה משמעותית ובלתי מוצדקת של ההליך.