ת"צ 12446-09-23

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים, החליט בית המשפט כי יש לדחות את מרבית הבקשות לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה העיקרית הייתה שכללית והראל חייבו לכאורה הורים שלא כדין עבור ביטוח סיעודי של ילדיהם הקטינים עם הגיעם לגיל 19. המבקשים טענו כי המשיבים לא קיבלו הסכמה מפורשת לחיובים אלה ולא מסרו הודעה נאותה כנדרש בחוק. בית המשפט בחן את העילות השונות לבקשה, לרבות חוק הגנת הצרכן, פקודת הנזיקין, חוק החוזים וחוק העשרה. נקבע כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות לפי חוק ביטוח בריאות ובמקרה זה זהות הצדדים – קופת החולים והמבוטח – אינה שנויה במחלוקת. עם זאת, תביעות נזיקין מוחרגות במפורש מסמכותו של בית הדין לעבודה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את חלקי הבקשה המבוססת על פקודת הנזיקין, לרבות תביעת הרשלנות, שכן הם חורגים מסמכותו המהותית של בית המשפט. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה לפי חוק הגנת הצרכן גם בשל היעדר סמכות עניינית. בית הדין הכיר בכך שתביעות לפי חוק הגנת הצרכן אכן יכולות לחרוג מסמכותו של בית הדין לעבודה. עם זאת, הוחלט כי יש להתייחס לסוגיה זו בשלב אישור התובענה הייצוגית, מה גם שיש תקדים לכך שבית הדין הארצי לעבודה דן בתביעות לפי חוק זה. יתר על כן, מאחר שהפסיקה אינה קובעת באופן מוחלט את החרגתן של תביעות אלה מסמכותו של בית הדין לעבודה, בחר בית הדין שלא לדחות את הבקשה כולה על הסף. תחת זאת, העדיף בית המשפט לדון בשאלה זו לגופה של הבקשה. בית המשפט שקל גם את עילות התביעה של המבקשים לפי חוק מס הכנסה וחוק החוזים, ולא מצא מניעה לדון בהן. בנוסף, הטענות נגד הראל בנוגע לאופי המוצר ומעמדו הושארו לשלב האישור, שכן בית המשפט סבר כי מוקדם מדי להכריע בהן בשלב מקדמי זה. כך גם נקבע לגבי טענותיה של הראל בדבר התיישנות עילות התביעה והעיכוב בהצגתן. בסופו של דבר, נדחו הבקשות לדחייה על הסף, למעט תביעות הנזיקין, שעשויות להידחות. בית המשפט הדגיש כי הוצאות הבקשות הללו יישקלו בסוף ההליך. המשיבים הונחו להגיש את תגובותיהם לבקשות עד ליום 7.5.2024, והדיון שנקבע ליום 15.4.2024 בוטל.