ת"א 1375/99

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך הנוגע לדירה ירושלמית ששכר בעבר הצייר פנחס ליטבינובסקי ז"ל. לאחר מותו עברה הדירה לעיריית ירושלים, בהתאם להסכם בין הצייר לבין ראש העיר לשעבר, מרדכי איש שלום. בהסכם נקבע כי העירייה תקבל חזקה בדירה עם מותו של ליטבינובסקי, בתמורה לפטור של הצייר מתשלום דמי שכירות ומסים. עם זאת, התובעים, בהם עמותה שהוקמה על שמו של הצייר, טענו כי קיים הסכם נוסף בעל פה המבטיח להפוך את הדירה למוזיאון שיוקדש ליצירותיו של ליטבינובסקי. הנתבעים, לרבות עיריית ירושלים, טענו כי התביעה אינה קבילה בשל התיישנות והיעדר ניקיון כפיים מצד התובעים. הם גם הכחישו את קיומו של כל הסכם או הבטחה להקמת מוזיאון. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, ולא מצא כל ראיה להסכם כלשהו מעבר למסמך הכתוב, שלא הזכיר מוזיאון. התצהירים שהגישו התובעים, המתיימרים להעיד על הבטחה כזו, נדחו כראיה בלתי קבילה בעל פה הסותרת מסמך כתוב. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות התובעים התבססו על אי הבנה של זכויות הקניין הכרוכות בכך, שכן ליטבינובסקי היה דייר מוגן בלבד ולא בעל הדירה. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לצו מניעה קבוע נגד העירייה, והתובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.